שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגיגי ביבים

לפני 7 שנים. 1 במרץ 2017 בשעה 18:34

באמת התעללת בי. עשית לי את המוות. זוכרת מצבים בהם העדפתי למות ולא לחוות את אשר חוויתי. שלא הבנתי - למה. למה הוא עושה את זה. למה אני. מה עשיתי. אבל זה לא משנה מה עשיתי. זה לא משנה מה קרה. ככה זה צריך להיות. אני שק חבטות. אני אשה מוכה, הייתי אומרת לעצמי בגאווה ובאושר. את אשה מוכה, אשה מוכה שלו. פעם באמת התעללת בי. כי פעם אהבת אותי, וככה אתה אוהב . וככה אני אהבתי אותך, אדוני, ועודני.

לפני 7 שנים. 1 במרץ 2017 בשעה 18:23

את שפיותי בלי הסטירות שלך.

בשעה שאני מאוננת, אני מפנטזת , בין היתר, עליהן.

לפעמים אני מפנטזת עליהן אחרת.

עליך סוטר לי כל כך חזק, 

שעל פניי טבוע סימן כף ידך

המותירה שטפי דם כהים ושריטות

שלא בא לי להסתיר. 

פותח לי את השפה העליונה וגורם לי לדמם.

סוטר לראשי כמו שהיה כדור צמר שאפשר להעיף, 

סוטר בחוזקה, גורם לי לכאב ראש מייסר ולחנק ופאניקה.

 

אוף.

אדוני. אני מכורה.

לפני 7 שנים. 1 במרץ 2017 בשעה 13:00

שלום לגבר האפס והאידיוט שהיה "האדון" שלי פעם, מזמן. זה מה שאתה.  אתה יודע את זה. מניפולטיבי, שקרן, מנצל, אנוכי ומטורף. תראה מה הפסדת. איך אתה אוהב את זה, אה? אוהב את מה שאני כותבת פה. אוהב שפחות מושתנות , כלבלבות מאוהבות חסרות גבולות. מה שלא קיבלת. כי לא ידעת איך.  כי לא היית. כי היית חרא. אתה היית אפס, ואתה תמיד תהיה אפס. העיקר שאותי לעולם לא תקבל.  ואל תנסה, חסמתי אותך בכל מקום כבר מזמן.  לבי של אחד, שנחטף ממך כל כך בקלות. לא היית ראוי אז ובטח שלא היום. קריאה מהנה. 

לפני 7 שנים. 1 במרץ 2017 בשעה 9:11

לפני הרבה זמן אמרת לי כי לפעמים אתה מפחד שמא אתה מצלק אותי ומשחית אותי. שאתה חושש כי אלך אחריך עד הסוף, אעשה למענך הכל, ללא גבולות. שאתה עלול לא לדעת מתי להפסיק. אין סיבה לפחד, אבוש. כך אימנת אותי. אני רכושך. גופי, תודעתי, לבי, נפשי - שלך. בעלי רכוש עושים בו ככל העולה על רוחם. ככה העולם עובד, לא?

לפני 7 שנים. 1 במרץ 2017 בשעה 8:49

כאלה טיפשים (:

תמשיכו.

אמרו לי שצחוק הוא בריא.

לפני 7 שנים. 28 בפברואר 2017 בשעה 22:50

הוא הדבר שאסור לי לבקש.

 

המקום הכי טבעי, הכי בית, הכי נכון, מתחת לסוליית נעלך, בין פלחי ישבנך, תחת אשכיך, בחיבור שבין כתפך לבין צווארך, תחת כף ידך העצומה והחמה, בין זרועותיך הארוכות, תחת מרותך, תחת גדולתך, תחת רוממותך, מול קודש הקודשים. שלך, אלי. שלך.

 

וזאת אסור לי לבקש. לא עוד.

מר לי, אלי. מר.

לפני 7 שנים. 28 בפברואר 2017 בשעה 20:58

אבל למה אני רוצה את זה, אבא?

למה זה עושה לי נעים כזה בבטן, אבא ?

אני יודעת שזה אסור, אוף, 

אני יודעת שזה מסוכן ורע, אבא שלי, 

באמת. 

אבל אבא... אני אוהבת את זה. אתה מבין, אבוש? 

 

אני מחכה ללילה, שתגיע אליי למיטה, 

אני אוהבת כשאתה מלטף אותי, אבוש.

אתה עושה לי כל כך נעים, 

הלוואי והידיים הקטנות והעלובות שלי

היו עושות לך נעים, ככה, 

בדיוק איך שאבא אוהב.

 

אבא קורא לזה גילוי עריות  .

אבוש :)

אני בכלל מפחדת מאריות. אתה יודע!

אוף. אבא.

אני אוהבת את אבא הכי בעולם.