לפעמים נדמה לי שהפסקתי להרגיש. מעיין כהות חושים.
אני כבר לא בטוחה שאני יכולה להרגיש אהבה, להרגיש עצב..
אולי מדי פעם מרגישה מעודדת או הקלה, משהו מצחיק אותי מדי פעם, אבל זה לא באמת שמחה, זה לא אושר.
מתעצבנת מדי פעם אבל זה מהר מאוד עובר לי.
בוכה - כן, אבל לא מרגישה אומללה או מסכנה. בוכה קצת, משחררת וזהו.
לא באמת אכפת לי מה קורה סביבי ושום דבר לא באמת נכנס פנימה, רק עובר דרכי וממשיך.
לפעמים אני חושבת שזה עדיף, ככה אין סיכוי שאני אשבר ואתפרק, אבל מצד שני אני לא אהיה באמת מאושרת.
לא יודעת להגדיר את המצב הזה..
יכול להיות שזו סתם תקופת מעבר כזו, חילופי העונות?!