שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

sweetest perfection

לפני 17 שנים. 21 ביולי 2007 בשעה 15:18

במהלך המחשבות על ניק חדש עלו כמה אופציות.

חשבתי על מלכת המדבר אבל עוד חודש זה לא ממש יהיה רלוונטי ואני גם לא ממש יודעת לנהוג על 4X4 .

אני מאוד אוהבת חתולים ואפילו יש בבעלותי 5 כאלה (ותוכית אחת) חשבתי אולי לבחור בניק חתולי משהו אבל עוד חתולה אחת פה וכלובי יצטרך לשלם לוטרינר במשרה מלאה.
מאותה סיבה נפסלו כל הפיות למינהן.

אני לא מוצאת שום דבר שיתחבר אלי כל כך. שמייצג אותי. מצד שני גם הניק הנוכחי שלי נבחר לאחר מחשבה מרובה של 2-3 שניות גג. גם הוא לא הכי מייצג אותי. הוא רק נותן פריט אינפורמציה עלי.

אולי אני אלך על אופציה אחרת - "לדוד שלי יש שפם והוא לא שחקן פורנו". קצת ארוך מדי אבל הבחלט קליט. יש כאן זוג שאני לא אגיד את שמם (אבל אם תצעקו "זאלוטוסים" הם יסתובבו) שמאז שהם ראו תמונה שלו הם בטוחים שיש לי קשרים בתעשייה. אז מצד אחד ניק מסוג כזה יכול הוביל לקשרים בתעשייה, אבל מה זה ייתן לי ? ניק כזה גם יכול למשוך תשומת לב - אבל לא באמת יש לי כח להתמודד עם כל ההערות המפגרות שזה יגרור אחריו.
טוב גם הניק הזה נפסל.

רעיונות, הצעות וצ'קים יתקבלו בברכה.

לפני 17 שנים. 18 ביולי 2007 בשעה 15:15

היום בצהריים הזמנו לדירה פיצה.
לא פיצה מהטובות בעיר אבל בהחלט מספיק טובה כדי להשביע את רעבוננו.
האיש הנחמד שאל בטלפון מה נרצה לשתות. תפוזים ענינו ללא כל התלבטות.
כשהגיעה הפיצה ראינו שקיבלנו מיץ תפוזים של טמפו. שזה המקבילה הלא מוגזת של סופר דרינק.

הלו !! מר איש נחמד מהפיצה !!! ביקשנו מיץ תפוזים, לא מים עם צבע מאכל כדי שנחשוב שזה מיץ תפוזים !!!

מעניין מה יש שם יותר ... צבעי מאכל או כימיקלים אחרים.

אגב הפיצה עצמה הייתה לא רעה בכלל.

לפני 17 שנים. 15 ביולי 2007 בשעה 23:02

שבוע חגיגות היומולדת שלי הולך ונגמר לו וזה בהחלט הזמן לסכם.
זה התחיל במיליון טלפונים ונגמר בחגיגה אחת מוצלחת ביותר.
ביום ההולדת עצמו לא ממש חגגתי (מלבד ארוחת ערב מצומצמת ביותר) כי למחרת היה מבחן והיה חשוב ללמוד אליו (אם אמא שלי שואלת - אני למדתי ! ). למחרת היומולדת החלו החגיגות בשופינג מטורף. אין כמו לבזבז כסף. גבר לא יבין זאת. לא ניתן לתאר את התחושה של כמות השקיות הזאת בידיים. כן, אני יודעת שזה שיטחי, אבל מה לעשות זה באמת גורם לי אושר. המשכתי לי לנמנום צהריים מעולה ובערב חגיגה עם כל חברי מהמדבר השומם. חגגו באחד הפאבים ויצאתי הבייתה מסוחררת קלות אך מאושרת. זה המשיך בקפיצה קטנה למרכז ובהחלט לא מתוכננת. אין כמו ספונטניות. בשישי בבוקר יצאתי לארוחת בוקר עם עם משפחתי המורחבת (חוויה אנתרופולוגית בפני עצמה) והיה ממש כייף. אבטיח בים אחר הצהריים ובערב מסיבה בנו לימיט. אוי איזה מסיבה. חברה טובה הפתיעה אותי עם עוגה וזיקוק. דווקא היה נחמד לכבד את האנשים בעוגה מהאצבעות שלי. מלא אנשים טובים שאת חלקם אפילו רציתי לראות, עוד כמה שמסתבר ששמחתי להכיר ואנשים שלא ראיתי יותר מדי זמן.
נהניתי נורא ופתאום שמתי לב שהשעה 4 בבוקר, כדאי אולי לסגור את הערב כי יש מבחן ביום ראשון ועוד טרם הספקתי לגלות בכלל באיזה קורס. יצאתי אל הדרך ושיחת טלפון קטנה גרמה לי להסתובב מדרכי הבייתה ולנסוע למקום אחר לחלוטין. היה מעולה והגעתי למיטתי רק בשעה 7 בבוקר.
אין טעם לציין שלמבחן לא באמת למדתי, אבל מה שכן בהחלט ניגשתי. אין לי מה להפסיד.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל המברכים בין אם אישית, טלפונית, בפורום או בהודעות פרטיות. גרמתם לי לחיוך גדול. שימחתם אותי.
אני בהחלט יכולה לציין את היומולדת האחרון כאחד הטובים שחגגתי.

"אז מה את מאחלת לעצמך ?" שאלו אותי מספר אנשים. חשבתי על התשובה והגעתי למסקנה. אני מאחלת לעצמי שהשנה הזו תהיה הגרועה בחיי.

לפני 17 שנים. 5 ביולי 2007 בשעה 10:49

הנה, לימודי התואר נגמרו ונשארו רק בחינות.
ממש אפשר כבר להריח את הסוף, איזה כייף.

אז 7 בחינות למנייאק ואחר כך אני עפה מהחור תחת הזה. אני באמת מתרגשת.
עוד לא ממש התחלתי לחפש ברצינות עבודה ודירה במרכז אבל כל דבר בעיתו. הכל יגיע.

בעקבות ההתבכיינות שלי על כך שכיבסתי במעונות קיבלתי מחבר של אמא שלי מכונת כביסה חדשה והוא אמר שעוד חודש יהיה גם מייבש. זה יהיה מעולה. אני אביא איתי הכל לדירה שאעבור אליה.

אני שוקלת אולי להחליף את הניק ... יש למישהו רעיונות ???

לפני 17 שנים. 19 ביוני 2007 בשעה 19:12

אתמול החלטתי שצריך לעשות כביסה.
סתם ככה בדקתי מה יש פתאום ראיתי כמות ל4-5 מכונות מפוצצות. אין ברירה, ארזתי את הכל בשקיות מופרדות למכונות ויצאתי לדרך לכיוון המכבסה של המעונות.
באופן עקרוני הפעולה לא נוראית כל כך אלא שלסחוב 5 שקיות זבל מפוצצות בגדים מגבות מצעים וכדומה זה קצת כבד.
כמובן שלא הייתה חניה קרובה (מרפי אנחנו חייבים לסגור חשבון מתישהו) אז חניתי די רחוק ונסחבתי עם הכל בדרך ללא אף ג'נטלמן חסון שיעזור.
הגעתי למכבסות והיה ריק לשם שינוי. רק לצורך ההבנה יש שם 6 מכונות כביסה ו5 מייבשים (נורא חכם). וכמובן שאני כבשתי 5 מכונות כביסה ויצאתי החוצה להמתין עד שיסתיימו. מה שלא ידעתי זה שבנתיים הגיע לו מר בחור אחר שכבש את המכונה האחרונה אבל הוא שם על תוכנית קצרה יותר משלי (גבר, מה אכפת לו כמה נקי זה ייצא). והמכונה שלו סיימה 5 דקות לפני כל המכונות שלי.
הבן זנונים הזה פיזר את הכביסה שלו ב2 מייבשים כדי שזה יתייבש טוב יותר (מה זה יתייבש טוב יותר ?? יש יבש או לא יבש !!! ) מה שיצר מצב שלי לא היו מספיק מייבשים פנויים. בלעתי רוק והמתנתי בגלל הזבלון המעצבן הזה חצי שעה שלמה עם חצי כמות בגדים שמייבשת לה בכייף וחצי שמסתכל עליי במבט של "גם אנחנו רוצים רוח".
בעודי ממתינה ומקללת את הבחור שודד המייבשים אני פוגשת כמה חברים מהלימודים ואנחנו משוחחים קצת. טוב נו קצת יותר מקצת כי שסיימנו המייבשים שלי גמרו ובן זונה אחר (עוד גבר שכיבס בתוכנית הקצרה) גנב לי מייבש אחד שלי וברוב חוצפתו הוציא לי את הכביסה היבשה והנקייה שלי החוצה ושם על השולחן. כמובן שהוריד החצי מרוקאי שלי התנפח בטירוף והתחלתי להטיף מוסר לסטודנט הסורר. לא מספיק שזו כביסה שלי והיא גם נקייה הוא שם אותה על שולחן הקיפול. החוצפה שיש לאנשים זה לא ייאמן. למזלי שיננתי בראש במהלך החצי שעה הקודמת הרבה קללות אז נוצר מצב שיריתי הכל על מרוקן המייבשים. הוא בטח נורא נבהל ממני.
הכנסתי את הכביסה הרטובה וקיפלתי בנתיים את הכביסה היבשה. כשהסאגה הזו נגמרה ויצאתי מהמכבסה לכיוון הרכב כמובן שהידית של אחת מהשקיות נקרעה (מרפי חכה חכה האני רושמת הכל) וסחבתי הכל בצורה די מפגרת. הגעתי לאוטו מזיעה ועצבנית.

בימים כאלה אני שמחה שאני לא גרה במעונות. יצא לי לבלות שם מספר שעות וזו לא חוויה מלבבת. יש שם תחושה של חושה בסיני ... כולם בשרוולים או מכנסי דייגים ומפוצץ שם בדואים. בשלב מסויים הייתי בטוחה שפתחו שם סניף של התנועה האיסלמית.

עוד 5 שבועות למנייאק !!!!!

(ולכל החכמים שיגידו לי לקנות מכונת כביסה אז הייתה לי אחת והיא החזירה נשמתה לבורא)

לפני 17 שנים. 15 ביוני 2007 בשעה 11:41

אז היה יום הסטודנט .. היה מעולה היה מגניב והכל ... מלא הופעות כמובן ומלא מלא אלכוהול.
אבל ! הדבר שעשה לי את יום הסטודנט זה פטנט חדש המיועד לנשים שרוצות להשתין בעמידה. זה מן קונוס מוזר כזה מקרטון ששמים בדיוק איפה שצריך וזה מוביל את השתן החוצה.
בפנים זה מנויילן וככה הקרטון גם לא נרטב ולא נוזל הכל על היד.
כמובן שראיתי את הדוכן הזה ישר עלו לי לראש קונוטציות אחרות ותהיתי למה הם לא משווקים את עצמם לקהילה שלנו אבל לא העזתי להציע להם.
לכן אני מציעה את זה לכן בנות. מניסיון שלי זה עובד.
פעם ראשונה לא שמתי טוב וגם ניסיתי לעשות את הרעשים המגניבים על האסלה לכן הכל התחרבש לי וניקיתי שירותים ב3 בבוקר. אבל הבוקר כשקמתי ישר לקחתי לי אחד ליד ועשיתי פיפי בסבבה. זה ממש ממש נוח וממש ממש קל לשימוש.

אני לא אשת מכירות שלהם שמנסה לדחוף לכן את זה. רק חשבתי שזה מגניב.
מי שרוצה :
http://www.p-mate.co.il/site/index-4.asp?depart_id=32927

לפני 17 שנים. 30 במאי 2007 בשעה 10:22

חברה טובה שלי חגגה מסיבת רווקות בים. אני כחברה טובה הגעתי לפאקינג חוף אקוודוקס בקיסריה ישר מבאר שבע. (משקיענית או לא משקיענית ???)
אבל , בהמשך לפרקים הקודמים אני יודעת טוב טוב מה יש בים - יתושים והרבה!
דאגתי להצטייד במטקה החשמלית שלי (שמשום מה אני לא זזה בלעדיה בימים האחרונים) ובספריי נגד יתושים.
אירגנו לה זולה מהממת שם עם מחצלות מזרונים כריות נרות , אוירה משגעת. אפילו הבאנו גנרטור כדי שיהיה אור והדלקנו מדורה. כמובן שגם הבאנו לפידים כאלה נגד יתושים.
במהלך הערב אני מתחילה להתגרד אבל לא מוכנה להתקרב לפרוז'קטור כדי לראות את גודל האסון, לכן אני ממשיכה לטבול עצמי מדי פעם בים על מנת להרגיע את הגירוד ומיד אחר כך לטבול עצמי בכל תכשיר אפשרי נגד יתושים. כשהגיע מעגל המתופפים שהזמנו לה והתחלנו לתופף ולהשתגע הגירודים קצת נרגעו וחשבתי שהכל בסדר.
כל מקדמי הבטיחות בנוגע ליתושים לא ממש עבדו, קמתי בבוקר חזרתי הבייתה, נכנסתי להתקלח וכמובן נעמדתי מול הראי.
ספירת המלאי מראה (תנשמו עמוק....) 24 עקיצות חדשות !!!
להזכירכם זה מתווסף ל13 שכבר היו.
אני נראית כמו כלב דלמטי רק מנוקד באדום, הכתפיים שלי מנוקדות, הגב נוראי ואפילו יש לי 2 עקיצות בתחת ! הקרסוליים שלי נפוחים מרוב עקיצות עד שזה כבר לא נראה כמו קרסול נשי ויפה כבעבר אלא כשני בלונים שמחוברים אליהם הרגליים שלי.
אני מתגרדת כמו חולת צרעת ונשבר לי מכל היתושים בעולם.
כל מי שיש לו תרופות סבתא נגד גירוד או נגד עקיצות יתושים - זה הזמן לכתוב לי אותם כי אני באמת כבר מתחילה להתייאש.

לפני 17 שנים. 27 במאי 2007 בשעה 16:39

אז אחרי אותו לילה סוער עם היתושים החלטתי להשיב מלחמה.
סגרתי את דלת חדר השינה, טיהרתי את היתושים הנראים לעין בעזרת מחבט חשמלי (גאון מי שהמציא את זה) התמרחתי כולי באלתוש, חיברתי מנורת אושוויץ לחשמל, שמתי מכשיר כזה של טבליות גם כן בחשמל ולידו אותו עקרון רק עם נוזל. בנוסף הדלקתי נר שריחו אמור להעיף את היתושים וקטורת שאמורה להיות בעלת אותו אפקט. סגרתי את החלון טוב טוב ואמרתי לעצמי שזה או אני או הם , מישהו ימות כאן הלילה.
נרדמתי שלווה ורגועה וקמתי בבוקר עם עוד 2 עקיצות חדשות .... איזה עצבים.

לפני 17 שנים. 23 במאי 2007 בשעה 18:28

אני יושבת עם עצמי ותוהה ... אם אכן סיפור תיבת נוח נכון, למה למען השם הוא היה חייב להעלות איתו לתיבה את היתושים ???
אני יושבת 10 דקות ועושה ספירת עקיצות:
כף רגל ימין-1
שוק רגל ימין-2
מאחורי ברך ימין-1
קרסול שמאל-1
שוק רגל שמאל-3 (!?)
גב- 1
יד ימין-2

סה"כ נכון לרגע זה :11 עקיצות ... יימח שמן של כל היתושות במדינה הזאת.


לא לגרד לא לגרד לא לגרד לא לגרד לא לגרד לא לגרד לא לגרד לא לגרד

אבל אי אפשר זה מוציא אותי מדעתי ...

לא לגרד לא לגרד לא לגרד לא לגרד לא לגרד לא לגרד לא לגרד לא לגרד לא לגרד

גרדתי.

לפני 17 שנים. 22 במאי 2007 בשעה 21:58

דבר ראשון חג שמח לכולם.

היום קמתי במצב רוח פעיל משום מה ... על הבוקר הלכתי ועשיתי את כל הסידורים שלי בזמן שיא . אפילו אני הייתי בהלם מעצמי כמה מהר הכל הלך.
חזרתי הבייתה והחלטתי להכין אוכל. כשאני מכינה אוכל בדר"כ זה לגדוד. משום מה אני לא יודעת לבשל מעט. בכל מקרה נכנסתי למטבח חדורת מוטיבציה כדי לגלות שהוא די ריק . אז יצאתי ונסעתי לקניות. קניתי בערך חצי סופר וחזרתי שמחה וטובת לב לביתי על מנת להתחיל במלאכה.
זה התחיל בפשטידת עגבניות שרי וגבינה שיצאה מטורפת והמשיך לפאי בשר (כי הרופאה אמרה שחסר לי ברזל וכשעניתי לה "האם אני צריכה לאכול 100 גרם מסמרים?" היא לא ממש הבינה). סיימתי את זה והתחלתי להכין את הלחמניות המדהימות שלי ובזמן שהבצק שלהם תפח הכנתי כמה סוגי סלטים. כשהלחמניות יצאו מהתנור חמות ומריחות כל כך טוב אמרתי לעצמי שלבנה הייתה יכולה להוסיף להן מאוד. אז הכנתי גם לבנה כדי שיהיה למחר יחד עם הלחמניות. כשסיימתי את זה, רציתי להכין עוגה אבל לא מצאתי מתכון טוב לעוגת גבינה אז הכנתי עוגת שוקולד.

בקיצור יש עכשיו מלא אוכל בבית ואין לי מושג מי יאכל את כל זה. אני אפילו לא מארחת בחג הזה ואין לי מושג מאיפה הגיע הדחף הזה לבישולים. מה שבטוח שאחרי ערימת הכלים שעשיתי אני לא אבשל כמויות כאלה בזמן הקרוב. אין לי כח לזה.

ושוב .. חג שמח לכולם .
(מי שבסביבה מוזמן לבוא לאכול)