יש דבר כזה סופר גלו לחיים ?? כי יש לי תחושה בזמן האחרון שהחיים שלי הולכים ומתפוררים לי מבין האצבעות.
לא אני לא במחשבות אובדניות או משהו כזה, אבל עשיתי מן חשבון נפש עם עצמי. לא משהו מתוכנן אלא מסוג הדברים שקורים לי שאני בשירותים.
המאזן הסופי שהגעתי אליו די מדאיג.
סיימתי תואר -> אני לא עובדת בתחום. (אבל ממש ממש לא בתחום).
השותף שלי בדירה לקוח מתוך סרט של היצ'קוק. וכל מי שבא לראות את הדירה נראה כאילו היה ניצב באותו הסרט.
הכלבה חייבת רטלין.
עבר מלא מלא מלא זמן מאז שעשיתי סשן אמיתי ומהלב. מודה, זה נורא חסר לי.
אני לא מצליחה להשתלט על הכל ביחד. בנוסף היו כמה אירועים בשבוע האחרון שעוד יותר עירערו לי את המחשבות ובעצם עודדו אותי לאותו חשבון נפש.
אני די מבולבלת.
יש למישהו סופר גלו ???
או לפחות איזה מנגנון איזון ?
sweetest perfection
אוף אם אני מוצאת את המרפי הזה נשבעת לכם אני קורעת אותו.
חונקת אותו במו ידי.
תולשת לו את המעיים מהבטן ותולה אותו עליהם !!!
זה נראה כאילו אסור לי ללכת לישון צהריים. קמתי משינה וכל העולם התהפך.
גם שני ימי החופש שלי בוטלו ואני עובדת בהם. וגם המקועקע העביר לי הודעה דרך צד שלישי שהוא בסוף לא רוצה להכנס לדירה ולא פירט למה.
רק אני אציין שהעציץ חתם אתמול על חוזה דירה אחר.
ביום א מתחילים לי שיפוצים בבית כך שאני לא יכולה להראות את הדירה לפחות 4-5 ימים.
נפלא!!
פשוט נפלא !!!
בקיצור מי שמחפש אחלה דירה בת"א שיצור קשר בהודעה פרטית !
אז ככה,
בעקבות הפרקים הקודמים (אני יודעת שיש לפחות 4 שעוקבים) נמצא שותף חדש (להלן המקועקע) במקום השותף הנוכחי (להלן העציץ).
הבעיה היא איך מעיפים את העציץ תוך שבועיים כדי שהמקועקע יוכל להכנס לדירה בזמן והחוזה לא יתפוצץ על הקטע הזה ??
יש לציין שאני ממש רוצה שהעציץ יעוף והמקועקע יעבור לפה ויפה שעה אחת קודם.
הצעות, רעיונות, הערות וצ'קים יתקבלו בברכה.
ע.ב
הרגע הגעתי הבייתה ומצאתי שני חלונות כלוב פתוחים.
אחד על העמוד הראשי ואחד על המגזין.
עכשיו, אני מעולם לא פותחת שני חלונות כלוב ואני אף פעם לא קוראת במגזין (סליחה אנשים זה ממש לא מעניין אותי פשוט).
יכול להיות שהטמבל קורא פה ???
תקשיב לי ותקשיב לי טוב! אם אני אדע שאתה קורא פה/ נכנס לחדר שלי/ נוגע לי במחשב/ כל דבר אחר שנוגע לפרטיותי אני שוברת לך את הרגליים. ואתה כבר יודע שיש לי אמצעים !!
אז תזהר!!!
השותף קיבל את ההודעה מראש המגיעה לו לפי הסעיף בחוזה השכירות
הספירה לאחור החלה !!!!!
אוף איזה סלע ירד לי מהלב.
שונאת אותו (את השותף)
מה כל כך קשה להבין ?? היית נחמד .. קדחת חור ותלית את המראה במקלחת.. למה לא ניקית את האבק הזה אחרייך? למה שלושה ימים אני מסתכלת על זה כל בוקר בתקווה שאולי היום אתה תנקה את זה ?
למה תלית את השעון בסלון בגובה הציצים שלי ?? ראבק לא סתם יש לי תקרה בגובה 3.5 מטר!!!
למה אתה לא מבין שכשאין מקום בפח צריך כנראה להחליף שקית או לרדת לזרוק זבל ?
למה אתה אומר אשפה ולא זבל ??
למה שאין שקית בפח אתה בכל זאת זורק שם את הזבל (ולא אשפה) שלך ??
למה אתה לא מבין אחרי 70 פעם שאמרתי לך שתמיד צריך לסגור את הדלת במקלחת אחרת הכלבה קורעת את הוילון?
למה אתה לא מבין שאור זה לא חינם וצריך לכבות אורות מדי פעם... לפחות שהולכים לישון או יוצאים מהבית?
למה אתה ישן עם מוזיקה כל כך חזק ועוד חרא של מוזיקה ?
למה הטלויזיה נדלקת בבוקר ולא נכבית עד הלילה למרות שאתה לא בבית ?
למה אתה קורא לי מתוקה שלך, חמודה שלך, יפייפיה שלך, נסיכה שלך וכו'? כבר אמרתי לך מיליון פעם שאנחנו לא זוג ולעולם לא נהיה זוג!!
למה אתה לובש את המכנסיים ליד הפיטמות?
למה אתה מכניס את חולצת הטרנינג למכנסיים?
למה אתה לא גוזר את השערות באף?
למה אתה נותן לכלבה אוכל מהשולחן למרות שאתה יודע שאני מנסה לחנך אותה ?
למה אני לא יכולה להיות שניה לבד אצל השכנים בלי שאתה תבוא לבקר?
למה גם ללימיט אתה רוצה לבוא איתי ועוד להדבק אלי כל הערב?
למה עדיין יש נעלי ספורט שלך על המייבש למרות שאתה עברת לפה כבר לפני לא מעט זמן?
למה אתה שם קופסאות שימורים במקרר?? זה שימורים !! זה לא יתקלקל !!!
למה מאז שנכנסת לדירה לא ראית לנכון לקנות לעצמך אוכל וכיסחת לי את כל הבית ???
למה אתה מתערב לי בחיים ??
למה למען השם החתמתי אותך על החוזה ????
אהההההההההההההההההההההההה שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו שונאת אותו
הלילה אני רוצה לדון (עם עצמי בעיקר) על התופעה המוזרה הזו שאני נתקלת בה יותר ויותר לאחרונה בעיקר כאן באתר: "יש לך איזה חברה שולטת להמליץ לי עליה?"
למה כל פעם שאני פוגשת באיזה סאב ששוחחתי עימו 10 דקות פעם בצ'ט או אפילו בחור ששוחחנו יותר מזה או חרמנא ליצלן (אין פה טעות) אפילו נפגשנו ולא משנה למה זה לא הסתדר, הם ישר שואלים אותי אם יש לי חברה שולטת שמחפשת קשר? ממתי אני משרד שידוכים? ולמה נראה לכם שאני אעשה את זה? אני לא חושבת שאי פעם נתקלתי (ותקנו אותי אם אני טועה) בסאבית שלא הסתדר לה עם איזה שולט והיא ביקשה ממנו המלצות לאדונים אחרים.
מה העניינים איתכם ? זה לא מכובד!
לפני שניה אמרת לי שאני מקסימה, מתוקה, מצחיקה, מרגשת (או משהו מחמיא אחר) ועכשיו אתה אומר לי: לא נורא תביאי אחרת נסתדר איתה.
לא יודעת, אני לא מסתדרת טוב עם המנהג המטופש הזה וזה אפילו די מעצבן אותי שמישהו מבקש ממני את זה.
ראבק, אתם ילדים גדולים. לכו תמצאו לכם מישהי לבד. למה שאני אסבך חברות שלי איתכם?
אם הייתם מספיק מתאימים לאותה חברה שעלתה לי לראש כבר הייתי רומזת לה עליכם ולא לכם עליה. היא בטח גם ככה מוצפת פניות ולכן אם היא תרצה היא תפנה אליכם ואני לא רוצה סתם להעמיס עליה עוד.
*ורק לידע כללי, אם זה לא הסתדר ביננו אז למה שאני אכניס את חברה שלי לתוך הצרה הזו??
ערב קשה עבר על כוחותינו.
הערב אירחתי בביתי את מסיבת יום ההולדת של בן זוגה של אימי. איש מצחיק ושמח שהזמין לביתי את 20 מחבריו הטובים.
היה ערב מקסים, אחלה אוכל, עוגות, פיצוחים, פשטידות, סלטים ממש מכל הבא ליד.
התוכנית של הערב התחילה ורק 3 ילדים מפגרים בני 50+ (לדעתי) לא יכלו לתת לערב להתנהל כפי שרצינו (רציתי בעיקר).
בשבילי ערב שלם כמעט ונהרס בגלל 3 פלצנים שלא משנה כמה הערתי להם בעוקצניות (שהם כנראה לא הבינו) הם לא הפסיקו להרוס לכולם. גם כשהערתי להם בבוטות הם לא ממש הפסיקו.
אז נכון שבסוף הערב כולם באו והודו לי על ערב מקסים ועל ההקרבה שעשיתי למען הערב (השאלת הדירה למענם) אבל לדעתי כמה שהיה ערב מוצלח, יכול היה להיות טוב יותר אילולא אותם שלושה מעצבנים.
אחרי שכולם הלכו התגלה גודל האסון. ערימות על גבי ערימות של זבל, מישהו אפילו כיבה לי סיגריה על הרצפה (והיו מלא אפרות). מי מכבה סיגריה על הרצפה בבית של מישהו אחר?!?
מצאתי שטיחים קטנים של פשטידות בכל מני מקומות בבית, טמפון משומש בפח של השירותים (למען השם תעטפי את זה לפחות בנייר טואלט), ועוד כל מני זוועות כאלה.
אחרי שניקינו הכל (תודה רבה לחבריי שעזרו לי לסדר ולנקות) וסיימתי גם לשטוף את הרצפה ב1 בלילה. הגעתי למסקנה שאם עברתי את האירוע הזה, אני מוכנה למסיבות של ילדים בני 5 שמורחים עלי עוגת שוקולד. פתאום לבדר ילדים ולשמור עליהם שלא יכניסו אצבעות לחשמל נראה לי כמו הדבר הכי פשוט בעולם. (אל תנדבו אותי למסיבות יום ההולדת של העולל הפרטי שלכם - זו לא הייתה הצהרת התנדבותית). מה שכן, אני עם ימי הולדת של מבוגרים (שהם לא אני) סיימתי. לפחות לא רוצה לארח את זה בבית שלי.
עייפה בטירוף ועם רגליים כואבות אני נכנסת למיטה. בטח אני ארדם עוד לפני שהראש ייגע בכרית.
לילה טוב
*** הדבר הנהדר הוא שיש עכשיו מלא אוכל שתיה ואלכוהול במקרר***
אהההההההההה
תודה הייתי צריכה לשחרר קצת קיטור.
טוב אז הבטחתי להמשיך ולספר מה עובר עלי פה בת"א.
בתור אחת שגרה עד לא מזמן בבאר שבע היה נורא מוזר לי לחתום על חוזה ועוד להחתים עליו שני ערבים...
בבאר שבע הרעיון הוא נורא פשוט. לוקחים פתק (במקרה הטוב, במקרה הרע זה מפית נייר) וכותבים עליו "תזהר לא לשלם ותזהר להרוס לי את הבית. תביא כסף". וזה בערך החוזה שכירות שם.
אז נכון שפה זה ת"א אבל ראבק למה להסחף??
ארזתי את כל רכושי ויצאתי לבית החדש.
אחרי שפירקתי את הכל (ומצאתי את מברשת השיניים שלי - למי שמתמיד בבלוג) הבית עדיין נראה ריק לאללה.
דירה של 110 מ"ר לא קל לרהט בכלל.
על אחת כמה וכמה שאין לי עדיין סלון אז זה נראה עוד יותר ריק.
ביום הראשון כיסאות לא היו וכל פעם שרציתי לשבת אז הלכתי לשכנים או התיישבתי על הרצפה.
ביום השלישי הגיעו הכיסאות. וכבר יכולתי לארח את משפחתי בסלון החדש שלי - 4 כיסאות כתר ושולחן קטנצ'יק מימי הביניים.
ביום הרביעי כבר הלכתי לקנות שטיח ווילונות כי השמש דופקת לי בעין כל יום בשעה 7:20 בדיוק!!!
כן כן למדתי לקרוא שעון שמש. 7:20 זו השעה שהשמש בעין.
אז מקווה שהיום כבר יהיו לי וילונות מוכנים ומחר כבר לא אקום כל כך מוקדם.
כמובן שמוקדם זה יחסי כי הכלבה החדשה שלי (כזאת שהולכת קבוע על 4 ויש לה זנב ...באתר כזה צריך לדייק מי היא הכלבה החדשה שלי) מתעוררת נורא מוקדם ואז קופצת עלי כדי להעיר אותי שאני אראה איך היא משתינה לי בחדר.
אחרי שראיתי אותה משתינה יש לה מבט כזה שאומר: "יש לך 5 דקות לפני שאני גם מחרבנת לך פה" ובריצת אמוק אני יורדת איתה למטה לטיול של חצי שעה שבו היא בעיקר לא עושה כלום ואיך שאנחנו נכנסות הבייתה היא מחרבנת בכניסה.
נשבעת לכם לחנך כלבה מסוג כזה הרבה יותר קשה מאשר לחנך כלבים מהסוג שאני רגילה אליו יותר.
כמובן שהתחיל טקס חדש בבית. מצאי את נעלייך. כל בוקר אני מוצאת נעל אחת אבל האחרת... הא! פה המשחק מתחיל. איפה למען השם היא שמה אותה??? פעם אחת מצאתי אותה מתחת למיטה, אחר כך בחדר הריק (שאגב אני עדיין מחפשת שותפ\ה) לרוב הנעליים מוחבאות טוב טוב באמבטיה או מאחורי האסלה.
לא כייף המשחק הזה. אבל אי אפשר לכעוס על הפרצוף המתוק הזה שישן איתי כפיות ומפליץ בטירוף מתחת לשמיכה. (כלבה קטנה עם נאדים ממש ממש מסריחים)
יאללה שיהיה לנו אחלה סופ"ש.
הולכת לחפש את הנעל בית השניה שלי....