אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחילה מחדש

כלוב
לפני יום. 11 ביולי 2020, 11:09

כל כך הרבה דברים רצים לי בראש והמוביל בהם הוא ההבטחה שלי לעצמי לא להתאהב, לשחרר, למלא צורך בלי לגעת בלב וברגשות.

וזה כבר תקופה שאתה טוב אלי. גורם לי לשחרר, מפיל אצלי חומות ומרפא שריטות שהשאיר אחר.
מרים אותי למעלה למקום שלא הכרתי
מלמד אותי. כל כך הרבה מלמד אותי.

מונילית עם כל כך הרבה גבולות הפכתי אחרת.
אתה מראה לי שכשמדלגים על מה שמפחיד אותנו אפשר להנות. ואני נהנת(החיוך שלי מסגיר).

אף פעם לא הבנתי את ההנאה מכאב עד שהגעת מרקשוח ועכשיו אני פשוט כמהה לעוד מהכאב הזה שמזכיר לי אותך, שמזכיר לי את השעות שלנו יחד.
כבר אין פחד
ובידיעה מלאה שאין לדעת לאיזה יום נתעורר מחר אני חוזרת ואומרת לעצמי
שסוף סוף טוב

תודה😗

 

לפני יומיים. 9 ביולי 2020, 18:15

 

אנחנו האנשים האמיתיים.
אלה שנתקעת להם פטרוזיליה בשיניים באמצע הדייט.
אלה שמפלחים זית בסופר בלי שאף אחד רואה.
שחוזרים שיכורים ממסיבה ואוכלים פסטה קרה ישר מהקופסא.

אנחנו האנשים האמיתיים.
אלה שקמים עם ריח נורא בפה, ג'יפה בעיניים וסימנים של שמיכה על הפרצוף.
אלה שסוחבים משקל אחרי החגים. ולפני החגים. ובזמן החגים.
שמחטטים באינסטוש של האקס שלהם באישון לילה.

אנחנו האנשים האמיתיים.
אלה שלא יכולים ללבוש חולצה לבנה לארוחת ערב בלי שיתיז עליה רוטב.
אלה שקשה להם לעשות אהבה באור. שקשה להם להוריד חולצה בים.
שמכניסים את הבטן.
אלה שרואים את ההורים שלהם מזדקנים ונקרע להם הלב.

אנחנו האנשים האמיתיים.
אלה שמעלים תמונה ומחכים ללייקים.
אלה שיורקים כשהם מדברים בהתלהבות.
אלה ששוכבים בלילה במיטה ומתכננים מילה במילה מה היו אומרים לזה שפגע בהם.

אנחנו האנשים האמיתיים.
אלה שמסתובבים שנים עם לב שבור. עם פחד להיפגע.
עם חלום תמים ומטומטם להתאהב שוב כמו ילדים.
אלה שנרדמים על שמשת האוטובוס בפה פתוח ובראש שמוט.

אנחנו האנשים האמיתיים.
אלה שצומחות להם שערות במקומות מוזרים.
אלה שמסננים את הבנק כשהוא מתקשר להודיע להם על מינוס.
אלה שדוחסים את כל הבלגן לארון כשמישהו חשוב מגיע אליהם הביתה.

אנחנו האנשים האמיתיים.
אלה שמתקיפים כשהם מרגישים חוסר ביטחון.
אלה שנמצאים בזוגיות ארוכה ולא עשו סקס כבר חודשיים כי "שנינו מאוד עסוקים בילדים ובקריירה".
אלה שמסתבכים עם הוראות ההרכבה של איקאה.

כן, אנחנו האנשים האמיתיים.
אלה שמנפחים את קורות החיים שלהם.
אלה שמחליקים בקניון מול כולם.
שגם אחרי עשרים שנה עדיין מרגישים קטנים ליד מלכת הכיתה.
שמסמסים לאקסית כשהם שיכורים.
אלה שחושבים לפעמים שהחיים האלה גדולים עליהם.

אנחנו האנשים האמיתיים.
לא גזרו אותנו מקטלוג.
אנחנו אנושיים.
אנחנו מרגישים.
אנחנו צוחקים, בוכים, מפליצים.
וכמה קשה לנו להשלים עם זה שאנחנו בסך הכול בני אדם,
וללמוד לחבק את השטויות שלנו, את השריטות, את הטעויות.

וזה חלק מהיופי של המסע הזה שאנחנו עוברים - לא תמיד הוא מושלם. לא תמיד הוא נוצץ.
לפעמים הוא קשה. מורכב. לא פוטוגני.
לפעמים אין בו שום אבק כוכבים או תהילה.
אבל הוא שלנו,
והוא אמיתי -
וזה שווה הכול.

*נועם חורב*

לפני שבוע. 30 ביוני 2020, 7:26

אנחנו עושות הכל יחד רצות, מבלות עם הילדים, יוצאות, הכל יחד.

לפני שנה היא באה בהודעה"רשמתי אותנו לשיעור ריקוד על עמוד".

צחקתי

וכבר הרצתי לי בראש את כל התרוצים למה אני לא יכולה להצטרף, עבר שבוע ומועד השיעור הגיע,

ויתרתי על התרוצים ופשוט אמרתי לה שזה לא בשבילי ושאני לא רואה את עצמי מפזזת על העמוד(פאקינג בטחון עצמי חרא) .

היא בשלה "את באה!" ואני כמו שאני פרד המשכתי לסרב ויצאתי מזה בהבטחה שכשארד 10 קילו אצטרף אליה ושכחתי מזה.

ואתמול דפיקה בדלת,

" את הבטחת והבטחות מקיימים! תרימי את עצמך את רשומה לשיעור הערב.

ושוב אותו צחוק ושוב אותו התרוץ אני לא מסוגלת לעמוד מול המראה ולהסתכל על עצמי בטח שלא בטופ ומכנסון ובטח ובטח שלא הפוכה על עמוד.

הפעם לא היה שום ויתור

הבטחה זאת הבטחה

מתברר שהרבה זמן לא הצצתי במראה ושאני סבבה לגמרי על העמוד.

מיותר לציין שנרשמתי כבר לשיעור הבא ולזה שאחריו

 אלופה שלא ויתרת לי ❤

לפני שבועיים. 25 ביוני 2020, 18:54

לכל אלה שחיים בסרט שהם מענינים אותי או שאני פניתי לכלובי ובגללי הם נחסמו מהצאט 

זאת לא הדרך שלי 

שאני רוצה לסגור ענינים אני לא רצה לגננת 

יש לי פה ואני יודעת לדבר

תתקדמו ושחררו ממני לא כל מה שקורה לכם בחיים קשור אלי

 

אני התקדמתי ועכשיו תורכם...

 

לפני שבועיים. 24 ביוני 2020, 5:03


אל תתאהבי בחצי מאוהבים,
אל תתיידדי עם חצי חברים,
ואל תבזבזי זמנך על יצירות
של חצי מוכשרים.

אל תחיי חצי חיים
ואל תמותי חצי מיתה.

אם בחרת לשתוק, עד הסוף שתקי
ואם בחרת לדבר, עד הסוף דברי
את כל מה שיש לך לומר.

אל תשתיקי את עצמך כדי לבטא משהו
ואל תדברי כדי לבטא את שתיקתך.

אם את מרוצה, הביעי את סיפוקך,
אל תעמידי פנים שאת חצי מרוצה,

אם את מתנגדת, היי ברורה בהתנגדותך,
אל תתנגדי רק חצי, שלא ייחשב חצייך כהסכמה.

אל תקבלי חצי פתרון,
אל תאמיני לחצאי אמיתות,
אל תחלמי חצי חלום,
אל תחזיקי חצי תקווה.

חצי לגימה לא מרווה,
חצי מנה לא משביעה,
חצי דרך לא מובילה לשום מקום
וחצי רעיון לא יניב תוצאה.

החצי השני שלך הוא לא האחד שאת אוהבת,
זוהי את עצמך, בזמן ובמקום אחר.

חצי חיים אלו החיים שעוד לא חיית,
מילה שלא אמרת,
חיוך שלא חייכת,
אהבה שטרם ידעת,
חברות שעוד לא חווית.

חצי חיים זה כשאת מגיעה,
אך לא נמצאת באמת,
כשאת עושה בלי כוונת הלב,
כשאת נוכחת נעדרת, כאן לא כאן.

לחיות חצי חיים
הופך אותך זרה בין קרובייך
ואת הקרובים לליבך לזרים עבורך.

חצי חיים
זה כשאת מרגישה חסרת אונים,
אבל לא, את אינך.

את לא חצי בת אדם,
את שלמה ומושלמת,
נולדת כדי לחיות את החיים במלואם
ולא חצי חיים.
❤️🥀

(חליל ג'ובראן)

לפני 3 שבועות. 18 ביוני 2020, 9:09

 

אני לא יודעת את מי אני אוהבת יותר 

את דקלה שמרטיטה לי את הלב עם הקול שלה או את עידן שעושה את אותו הדבר בצ'ארם שלו🙂

לפני 4 שבועות. 13 ביוני 2020, 8:10

הַלֶּהָבָה אוֹמֶרֶת לַבְּרוֹשׁ כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאָה כַּמָּה אַתָּה שַׁאֲנָן כַּמָּה עוֹטֶה גָּאוֹן מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי מִשְׁתּוֹלֵל אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל טֵרוּף בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל רוּחָנִיּוּת בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל דִּמְיוֹן בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל חֵרוּת בְּגַאֲוָה עַתִּיקָה וְקוֹדֶרֶת.לוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי שׂוֹרֶפֶת אֶת הַמִּמְסָד שֶׁשְּׁמוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה וְאֶת הַתְּלוּת הָאֲרוּרָה שֶׁלְּךָ בָּאֲדָמָה, בָּאֲוִיר, בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּמָּטָר וּבַטַּל. הַבְּרוֹשׁ שׁוֹתֵק,הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֵרוּף שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵרוּת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִּמְיוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחָנִיּוּת אַךְ הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תָּבִין הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תַּאֲמִין."( זלדה)

לפני חודש. 9 ביוני 2020, 9:52

את עדיין אותה הילדה.
זאת שאמרו לה מה לעשות, זאת שכעסו עליה כשהיא עשתה טעות, הילדה הזאת שספגה את כל האמונות, הדפוסים והאמירות של מי שגידל ולימד אותה. את אותה הילדה, רק בלבוש של אישה.

מה שיפה בתהליך ההתפתחות האישית,
הוא כשאת עולה מדרגה ברמת התובנות שלך
ובשינוי שאת חווה בעקבות התהליך,
את לא יכולה לרדת חזרה למטה.

כי משפקחת את עינייך יפתי,
הן רוצות לראות עוד.

רק שהגילוי, ברוב המקרים, מגיע מתוך כאב.

כשאת תקועה בלופ
מסויים ואת לא רואה אותו עדיין
כי את בתוך הלופ. את תקועה שם.
זה אומר שאת מנוהלת על ידו.
את לא מבינה למה לא טוב לך
ולמה את מגיעה למצב שבו את
מתוסכלת שוב ושוב.
את לא רואה את זה, כי את בתוך הדפוס.

אבל מה שיפה הוא, שכשאת מזיזה את עצמך מהמקום שעשה לך רע, את הופכת להיות
החוקרת הפרטית של עצמך.

ואז את כבר לא יכולה לוותר
ולהשאר תקועה בלופ הכואב הזה.
כי כשהעיניים שלך פקוחות,
את מתבוננות פנימה כל הזמן
ואז, את יכולה לזהות חריץ קטן של אור,
להתמקד בו ולגלות שם אור גדול.

נכון, הגילוי הזה יכול להיות כואב,
אבל הכאב הזה יוליד את הישועה.
כי ברגעי חסד שכאלה,
יכול ליפול לך אסימון כזה ענק,
שיגרום לך להבין את השיעור הכי גדול
של החיים שלך ואז.. הדרך לפסגה ולחופש האמיתי שלך, היא באמת כבר קצרה.

כי כשהבנת והכל מסתדר לך כמו פאזל,
כל מה שנותר לך לעשות , זה לשחרר את המטען הכואב הישן, (כי משם הרי הכל מגיע)
לקבל החלטה חדשה מתוך העוצמה
שהתהוותה מעצם השחרור, ולעוף על עצמך.

ואני רק רוצה להזכיר לך.
יותר נכון אני רוצה לצעוק לך!
שאת יקירתי:
את לא אימא שלך, את לא אבא שלך,
את לא מה שהדפוק ההוא אומר עלייך
ולא אף אחד מכל אלה שלימדו אותך על החיים כשהיית ילדה. את לא כל הקולות האלה שהאמנת להם עד היום.
הקולות שמנמיכים אותך. ממש לא!

את !! אישה חזקה ועוצמתית
שתפקידה לגלות את העוצמות שלה
דרך גילוי וניתוק כל החלקים
הישנים שעטפו והגנו עליה כשעוד היתה ילדה.

את אמנם אותה הילדה, אבל משימת חייך
היא לגלות את האישה החזקה שמשתוקקת
לפרוץ החוצה מתוכך.
ואת זה את רוצה לעשות בחיים האלה שלך
אין זמן אחר אהובה.
זה הזמן שלך עופי על עצמך!

לפני חודש. 3 ביוני 2020, 10:07

לפני חודש. 29 במאי 2020, 23:17

רק בגלל השופ ורק בגלל שאתה בן אדם טוב

 

תודה😍