אמרת לי לכתוב משהו בשבילך, רצית שזה יהיה היום.
אחרי הכל, אתה השולט...
אז חשבתי שאם כבר אני מתחילה לכתוב בלוג, אז זה לא יהיה רק היום, אם תרשה לי אוכל לכתוב פה באופן קבוע.
המערכת יחסים שלנו כל כך מורכבת ומגוונת ומפתיעה ומדליקה ומעניינת שאני בקלות יכולה לכתוב כל פעם על רגש אחר שמתעורר בי.
אבל אתה רצית היום, אז נתחיל בכאב, כי זה הצבע שצובע אותי עכשיו.
אותנטית איתך, זה יהיה שם הבלוג שלי...
*כאב*
כשהכרתי אותך, הכרתי גם את הכאב. כאב אחר, מסוג חדש, כזה שלא פגשתי קודם.
הוא מגיע בעיסקת חבילה, יחד איתך, עם מערכת היחסים שלנו. קשור בסרט אדום יפה, ארוך, ששזור בכל רובד שלה, ומגדיר אותה בצורה הכי מדוייקת.
הכאב שבמגע (כן, גילית לי שכאב פיזי מדליק ומגרה אותי), והכאב שבחוסר המגע וההשתוקקות לו (שהוא כואב הרבה יותר מהכאב הפיזי עצמו).
הכאב בקבלה שזה לא אמיתי, שזה זמני, שיום אחד זה יגמר.
הכאב בהשלמה שאף פעם לא תהיה שלי.
הכאב בלשחרר אותך לאחרת.
הכאב בלהתגעגע אלייך.
הכאב בלרצות אותך יותר.
הכאב בלנסות ולקבל את האהבה שלך אליי.
הכאב בלהבין דרכך את הויתור הגדול שלי בחיים.
הכאב בלראות את עצמי דרך העיניים שלך, שונה, אחרת מאיך שהייתי רוצה להיות, מאיך שחשבתי שאני.
כל כך הרבה כאב...
או שזו התמכרות קשה במיוחד, או שאני מזוכיסטית במיוחד, או שבמאזן הכללי יש לי הרבה יותר עונג....
כנראה שכל התשובות נכונות.
המכורה לכאב ואלייך.
