שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מה שהיה ביננו

מקום לפרוק בו באנונימיות
לפני 7 שנים. 15 במאי 2017 בשעה 10:14

אפעם לא נתן לי לדפוק על הדלת 

הייתי צריכה לחכות בחוץ, עד שיפתח.

הוא היה מכניס אותי ובוחן אם לבשתי בדיוק מה שאמר .

היה לו סולם בצד והייתי צריכה בשקט בשקט להוריד הכל ולסדר על הסולם הוא לא הרשה לי להוציא הגה לפני שאני מסיימת להוריד מעלי הכל ומתישבת על ארבע על הרצפה.

תמיד כשהגעתי לפוזה הזו הוא היה בודק אותי אם הכל עומד במקום ;)

ואז עוד לפני שהתחיל הסשן הקבוע הוא היה מעניש, על דקות איחור או על בגדים שלא תאמו להוראות.עונשים מגוונים לא יודעת למה אבל עונשים עושים לי טוב נח לי להרגיש שמישהו מחנך אותי.

פעם אחרתי בעשרים דקות והוא שם לי עשרים אטבים על הבטן  והצמיד אותי לרצפה. זה כאב אבל הייתי רטובה.

הוא היה משכיב אותי עליו ומכה על התחתון ואחר כך מתחתיו.

והרגשתי כל כך מבוישת אבל כל כך מאושרת.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י