מה שהיה ביננו

לשבת רחוק רחוק שאפאחד לא רואה או שומע,

אבל לחוש חיבוק עזזז של מישהו שלא מוותר.

שהוא יחבק אותי בלי שאשמע אותו.

שהוא לא ישפוט אותי.

הוא גם לא ישאל מה קרה,

הוא פשוט יחבק בעצמה.

עד שיכאב לי.

בשקט בשקט.

הוא ישאיר אותי לבד.

מחובקת.

אני אוהבת שהאדון משאיר בי סימנים.

זה כמו חיבוק.

ושקט.