מה שהיה ביננו

זה מה שהיה שם 

כשהוא זרק אותי להלחם על החיים לבד.

בלי נעליים (מעניין איפה הוא זרק אותם?)

בלי גקט (מעניין למי מכר אותו הוא היה משהו לא זול)

מלוכלכת עד אימה.

הלכתי בצורה כזו לתחנת רכבת הקרובה וקניתי כוס קפה שנשפכה לי מיד על כף היד.

למה לקח לי שלושה ימים להגיע לבית חולים?

כי פחדתי  מהכל.

אנשים,

תזהרו על הנשמות פה.

גם אם בא לכם להרוג מישהו.

תעשו את זה יותר בעדינות.

לשלוט זה להיות מלך לא רוצח סידרתי.

נראה לי מצאתי מלך

אבל עדיין אני מפחדת כל יום מרוצח סידרתי בפינת הרחוב.

פחד מוות.