למדתי לשקר לעצמי, לא איזה יידע חובבני, אלא פיתחתי ממש כישרון. מומחית לשקר עצמי והתעלמות סדרתית. אם משהו לא מסתדר לי, הוא פשוט לא קיים. להתאהב זה כואב, אז לא מתאהבת, פרידות זה קשה, פשוט מתעלמת מהעובדה שמישהו יצא מחיי וכנראה לתמיד. לא היה כלום, לא נפגעת, לא נפצעת, לא התרסקת לרסיסים. אין רסיסים, אין מה לאסוף. ואם בכל זאת יש, להשאיר אותם שם, כי לא אצטרך יותר.
ככה היה גם עם הגירושין, 15 שנים נעלמו מהחיים בזכות שקר עצמי והתעלמות רגשית. הכל קורה, כולם מתגרשים, שום אסון לא קרה, ורק הילדים יפגישו ביננו מידי פעם לפי הצורך.
כל דבר שהיה קשה להתמודדות, נספח לקטגוריית "שקר והתעלמות" . אך לומדים לאורך כל החיים, ולאחרונה גיליתי שקיים אצלי חלק קטן ובוגדני שעליו אי אפשר לעבוד, הוא לא אוכל את השקרים שלי ואין שום סיכוי להתעלם ממנו.
כוס לא משקר.
ואם הוא עדיין מטפטף רק מהמחשבה שצצה מידי פעם, אז כל השקרים שהאכלתי את עצמי לפני כן שווים לתחת.
