התמסרות בשבילי זה לתת את הנפש. זה לראות באדם מולך את השלווה שבך. זה להיות שם בדברים שאולי הוא אפילו עוד לא הפנים שהוא צריך תמיכה בהם. להיות בשבילו בתהליך שלו עם עצמו בזמן שהוא מגלה שהוא צריך אותך שם. זה לתת את כל מה שיש לי בשביל שיהיה לו טוב ולפעמים גם את מה שאין. התמסרות זה להילחם. זה ליפול ולעשות את זה יחד.להבין מה לא מסתדר ולעבוד על זה. להשתפר. לנסות דרכים אחרות כשהדרך שהתחלנו לא מובילה אותנו אל המקום בו אנחנו רוצים להיות. התמסרות זה להבין כשאדם מולך לא מסוגל לצאת ממצב קשה
ובמקום לנסות להוציא אותו לפני שהוא
מוכן לזה, להיכנע ולהיות בתוך המקום הזה יחד איתו. לשכב איתו בבוץ לא כי זה משפר את התהליך, אלא כדי שהוא יבין שהוא לא נמצא שם לבד. התמסרות זה להתמודד עם ההתפרצויות והכעס והתסכול. זה להרים את החרא ולהמשיך קדימה. זה לא לוותר. זה לראות כל צעד קטן לכיוון הנכון ולחזק אותו, זה גם הרגשת הגאווה שמגיעה יחד עם כל צעד כזה. התמסרות זה להבין שיש תהליכים שלא יהיו נעימים, יש תהליכים שישנו את הגוף שלי, את הנפש שלי. ושהתהליך הזה הולך לקחת זמן. כל שלב יראה שונה ויאתגר אותי בדרכים שאני לא מכירה מבחינה מנטלית ופיזית. אני
יודעת שאני אהיה צריכה ללמוד איך להתמודד עם זה. הדרישות שלי מהגוף שלי ישאבו ממני כל טיפת אנרגיה וישאירו אותי רק עם כוח הרצון שלי. וממנו אני צריכה לשאוב את הכוח. לדחוף את עצמי למצב בו הראש שלי מתגבר על הגוף. זה לעשות את זה עם כל המוטיבציה ולהפיק מזה את כל מה שאני מסוגלת כדי לא לוותר. התמסרות זה להיות חשופה. זה להיות עצמי בלי מגננות ובלי מסיכות ולהרגיש בטחון שעם כל הפגמים, ועם כל ההיסטוריה, כל מה שלא מושלם, הוא ירצה אותי כפי שאני. וזה לתת לו אותי.