צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

People can Fly

צריך לחיות בשביל שיהיה על מה לכתוב
לפני 3 שנים. 26 במאי 2020 בשעה 19:09

החבלים הם כמו שלוחות שלך

שנאחזות בי ותופסות אותי חזק

״אבא תמנון״ שמחבק אותי ואוסף אליו.

בזמן שאתה קושר אותי... אני מיד שם.

רק שם. בכאן ועכשיו... של כל מהלך שאתה מתקדם אליו.

זה כל כך סקסי לראות אותך קושר אותי. 

להרגיש את הזין שלך עומד תוך כדי .. לדעת שאתה גם שם. ואיתי.

לגנוב נשיקה או הסנפה מהעור שלך כשאתה קרוב.

עם כל חיזוק ומתיחה של החבל -

שמגביל עוד קצת מהאוויר להכנס עמוק 

ומגביל עוד קצת מהדם לזרום

ועם כל האי נוחות ...אני משוחררת .

מעורסלת... מוגנת... אהובה...

נטולת כל שליטה. 

אני בידיים שלך.

 

 

תודה שהתחלת לקשור אותי ❤️

אני עפה על זה

ובכלל .

 

 

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י