היום, מזה הרבה מאד זמן, נפלה עלי מרה שחורה.
היו לי כמה סיבות ספציפיות לאותה מרה שחורה חביבה, אך השילוב של מחשבות מעוררות יאוש עם העובדה שהשותף שלי גרם לי להמתין לו מעל שעה כשאני סובל מחרפת רעב בעודו נעול בחדרו (דאג להדגים לי כיצד מבצעים Starvation בגלל Deadlock) עשה את העבודה די טוב.
אחת הסיבות לאותו דכאון עמוק היה חומר עיוני שקראתי בנוגע לבעיה קוסמטית די קטנה ומציקה שמטרידה את מנוחתי. גיליתי שפתרון לא יהיה לבעיה הזו, אלא רק ניתן להקל או להסתירה (ולא, זה לא הקרניים. אותן אני דווקא אוהב).
כנראה שמישהו למעלה שמע במקרה את תלונותיי על היותי "אדם ממוצע לחלוטין" והחליט להפוך אותי ל"מיוחד" ע"י זה שגרם לי לחוות משהו שרק 3% מהאוכלוסיה חווים. ובכן, אין לי מושג למי אני צריך להודות, אך מסרו לו את תודתי הרבה.
ואם לא די בכך, אז התווספה לכך שיחת טלפון מאד מוזרה. מישהי מהעבר צצה לה בטלפון הסלולרי שלי עם מס' חסום. שוחחנו כמעט במשך שעה. במהלך אותה שעה היא בסה"כ הצליחה להדגיש לי את הרגשתי מאז ומעולם: אני כנראה באמת לא שייך לכאן.
"אתה לא דום" היא אמרה מבלי למצמץ. "אתה נחמד מדי, עדין מדי, אכפתי מדי והקול שלך לא סמכותי. לא טעיתי בכך שקטעתי את רצף השיחות שלנו לפני כחצי שנה. אני חיפשתי את מימוש הפנטזיות שלי ואת זה לא הייתי יכולה לעשות איתך."
"אתה לא דום" היא המשיכה, "כי אתה חכם מדי, חוקר מדי, דורש מדי. אני יכולה להגיד היום שפגשתי מספיק דומים בחיי. כמעט כולם היו טפשים, בעלי תפקידים נמוכים בחיי היום יום. לחלקם היה אפילו זין קטן, אבל זה לא שינה לי - אני רציתי את הפנטזיה. כשאני יוצאת עם ונילי, אני מחפשת בו כ"כ הרבה דברים. אני בד"כ מעריצה את החוכמה של הבחור שאיתו אני יוצאת, אבל בדומים לא חיפשתי את זה. חיפשתי פנטזיה נטו ולכן אתה לא עונה לקריטריון הזה.
דווקא עם נשלטים המצב די הפוך. הם בד"כ חכמים, שולטים בחיים הרגילים שלהם ומחפשים לטעום את הצד השני. בדיוק כך גם עם נשים."
"אני מודע לכך" עניתי, "לכן אני מחפש דווקא נשלטות עם אסרטיביות בחיים הרגילים שלהם. אני אוהב את הניגוד הזה, את האשה הכה חכמה-יפה-שולטת ביום ואת הנשלטת הכנועה בלילה (וכן, אני מעדיף שתשאר גם חכמה-יפה בלילה). איני רואה טעם 'לשלוט' על מישהי שאינה חכמה בעיניי. זה כה חסר תכלית ותועלת, כפי שאיני רואה טעם גדול לשלוט על גוף לבד. זה נחמד מאד, בזה אין ספק, אבל הרעיון הוא לגעת עמוק יותר. לא לעצור במגע עם הגוף, אלא לחדור פנימה, עמוק יותר.
נשים הן אחת מהיצירות המשובחות של האל. אתן הרבה יותר מתקדמות מאיתנו, הגברים.
זה בא לידי ביטוי אפילו בסקס, בקטע הכי חומרי: אנחנו מתלהבים ממראה. אנחנו לא יכולים בלי ויזואליות. זה עושה לנו את זה. אתן מתלהבות הרבה יותר מקול ודיבור. לא כי זה מרעיד לכן את עור התוף, אלא כי דיבור משפיע על המחשבה שלכן, מגיע הרבה יותר עמוק מכל מגע אחר. כשאמרת שהסשן הכי טוב שהיה לך היה עם עיניים קשורות, כה קינאתי בך. אבל איני מקנא בך - אני מקנא כמעט בכל יצור נקבי באשר הוא. אני לא יכול להנות ממשהו שהוא כמעט ואינו ויזואלי. ככה זה כשעובדים עם מעבד נאנדרתלי.
אז אם אני חושב ככה למה אני 'שולט'? בדיוק מהסיבה הזאת. אין לי שום עניין לשלוט על סמרטוט או ג'וק. זה מאד פשוט; זה לא מאתגר, זה לא מעניין ובטח לא מספק. לעומת זאת, לשלוט על משהו (או ליתר דיוק: מישהי) כה נעלה - זו הרגשה מדהימה שאין כמותה."
"טוב" היא אמרה, "אולי זה מסביר איך אתה עדיין יכול להיות 'דום' ולא סתום כמו נעל."
סתום או לא, את ההרגשה שלי זה לא שיפר כ"כ.
ולמי שהיה ספק, היא היתה ירושלמית...
כעבור חצי שעה חשתי כיצד ה-Recovery System שלי משנסת מותניה וגוררת אותי בכח מאותו מצב דכאוני (וגם זה היה חצי שעה יותר מדי. אני צריך לשקול לשדרג את המערכת הזו סוף סוף).
לפני 16 שנים. 31 ביולי 2007 בשעה 13:18
