סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 3 שנים. 25 ביוני 2020 בשעה 5:14

כשמישהו נכנס אליכם היישר לתוך החלום,

 

ובחלום הוא קרוב כל כך, 

 

ממש כמו במציאות מדומה,

 

עד שאפשר להריח את הבל הפה שלו,

 

להרגיש את חום הגוף,

 

את דפיקות הלב,

 

את המבט העמוק והבוער בעיניים,

 

כשמישהו כזה נכנס אליכם היישר לתוך חלום, 

 

וזה מרגיש לכם מוחשי ואמיתי כל כך,

 

כמו מציאות נוספת בעולם מקביל,

 

מה הסיכוי שגם אתם חלפתם שם בחלומו

באותם הרגעים ממש ?

 

מישהו העז פעם ובדק ?

 

ולא, לא קרה הלילה,

רק התחושה שנותרה מאז 

מתעקשת להשאר ולחזור לבקר. 

 

 

 

 

 

 

האנשה עצמית -
בדקתי פעם..
וזה לא היה הדדי.
לצערי/נו.
לפני 3 שנים
פסיכוסקסואל​(אחר) - גם בדקתי, וגם התשובה הייתה שלילית. חצי שנה לאחר מכן זה קרה לה.
כנראה שהזמן, או התזמון אין לו תפקיד ממשי שם/כאן
לפני 3 שנים
PeterPup​(אחר) - גם אצלי לא היה הדדי.
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י