סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

על כיפה אדומה וחיות אחרות

מסע לגילוי הקצוות, השליטה, ההתמסרות והכאב.
לפני 3 שנים. 26 ביוני 2020 בשעה 13:29

לפעמים מתחשק לי לצאת מתוך הגוף שלי לרגע ולהסתכל

לראות את כל הדבר הזה מבחוץ

להסתכל על זה מהעיניים שלך.

אני

שרועה על הבטן על המיטה

צוללת לתוך המזרון

השיער שלי סתור

העיניים שלי עצומות

אתה

מצליף בי

קודם תחת ימין

מתחיל לאט,

זה נעים

מתחזק,

מתחיל לכאוב

ועכשיו מהר מהר וחזק חזק

כואב כואב כואב

אני צועקת

נוזלת ומתמזגת עם הסדין

אני כבר לא מוצק

שיניתי מצב צבירה

מתמזגת עם הצעקות

של כאב או של עונג?

לא יודעת, שניהם כנראה

המח שלי כבר לא פה

אתה אומר לי: כמה שזה יפה לך הכאב

ומסקרן אותי לראות דרך העיניים שלך כמה זה יפה לי

אבל אני צועקת, אין מקום למחשבות עכשיו.

רוצה לצאת מתוך העיניים שלך ולהסתכל על שנינו

לראות איך יפה לך לגרום לי כאב

כמה זה מענג אותך

איך זה נראה כשאתה משחק עם הצעצוע שלך

כמו ילד והבובה שלו

איך זה נראה כשאתה מכאיב לי ואני כואבת

כמו סרט

בהילוך איטי

אני כבר לא בתוך הגוף שלי

אני מרחפת במקום אחר

טריפינג.

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י