הנוף בסוואנה שלי

ישבתי לי בעמדת המתנה וקראתי דעת אנשים מלומדה.
לדעתי לפחות, היה פה דיון ברמה מאד גבוהה, ונשמעו פה נימוקים מאד הגיוניים, באופן מאד תרבותי ומשכנע משני הצדדים. כל כך שכך, שאני עומד נפעם, מתרבות הדיון פה בשירשור הזה, ובדום מתוח, מצביע לאיכות הצרופה. הרבה מעבר למה שנהוג בדיונים מסוג זה.

כבוד

עכשיו, אחרי הפתיח הזה, ברצוני להוסיף פה כמה דברים קצרים.

***

המחלוקת הזו לא תגיע לשום הסכמה. אמרתי זאת בפתיח לפוסט הזה. לא רק שכך, גם ברור שהטיעונים שלי, והרצון שלי, יחשבו כלא לגיטימיים בכל בית משפט שדה, על ידי כל שופט.

אבל זהו, שזה לא בית משפט שדה בכלל, ואין כאן באמת שופט, מי ישמע.

העניין שאותו העלתי בדיון הזה הוא ריגשי בכלל, הוא עוסק בשאלות של כבוד בסיסי, של תרבות, של עומק בדסמי, ושל מה זה בדסם בכלל, לדעתי לפחות.

בדסם בעיני לא מסתכם בסשן, ולא קיים רק בחדר המיטות. בדסם עבורי זו דרך חיים, הקיימת הרבה מחוץ לגבולות חדר המיטות. זה משהו עמוק מאד עבורי, ומשמעותי כל כך, שממש.

אין בזאת בכדי לגרום לי לנהוג זילות באנשים שמתייחסים לבדסם אחרת. חס וכרפס. יש לי הרבה כבוד להם, ולדבריהם המלומדים. רק מה, שהבדסם שלי אחר משלהם. זה גם בסדר, ונאמר כבר בעבר, כל אחד והבדסם שלו, ואכן כך.

***

אני רק רוצה להפציר, באותם אלו שנוהגים באותו בדסם אחר, להמנע מלפנות לסאביות מקולרות, ולנהוג כבוד בכאלה, שעושים בדסם כמוני. קל נורא לזהות מי אנחנו, אותם אלה. רובם התייצבו פה, בשורה לא ארוכה, להזדהות ככאלה.

בבקשה מכם, אל תפנו לסאביות שלנו. אנחנו מתייחסים אליהם כרכוש שלנו. לא רק שכך, גם הן מתייחסות לעניין באותה צורה.

אתם מבינים ? אנחנו, מהבדסם האחר הזה, רואים בזה עלבון, כשפונים לסאביות שלנו, בהצעות לראות מה זו שליטה אמיתית, שלא כמו שאנחנו בכישרוננו המצומצם, יודעים לתת לסאביות האומללות שלנו, שכנראה אולי, לא זכו לראות שליטה מדהימה ואמיתית מהי.

זה לא שאנחנו מרגישים מאויימים בכלל, כי אנחנו לא. כי די קשה לפגוע בקשר בדסמי עמוק. זה גם לא שאנחנו לא סומכים על הסאביות שלנו, כי אנחנו לגמרי כן.
פשוט כי זה מעליב.

זה פשוט מעליב אותי כמשציעים לסאבית שלי, ללכת לחוות סשן אצל שולט אחר. כאילו מה עובר לכם בראש בכלל ? שאני אסכים שהסאבית שלי, תתמסר למישהו אחר ? בשם מה בכלל ? למה שאני אסכים ?
היא הרכוש הכי יקר לי. אין לי שום כוונה לוותר עליה.

המחשבה אפילו, שהסאבית שלי תתמסר לאדון אחר, מעוררת בי פלצות.
לא רק שכך, גם כשאני רואה סאבית שלי לשעבר, אפילו מהעבר הרחוק, מרכינה ראש בפני אדון אחר, הרבה אחרי שהיא כבר לא סאבית שלי ממזמן, ליבי נצבט בקירבי. זה קשה לי נורא. זה כואב לי עמוק בתוך הלב.

***

אסיים בברכות,
ברכת בדסם מהנה לכולם, איש איש והבדסם שלו.
ברכת כבוד הדדי, והתחשבות, ברגשותיהם של אנשים אחרים.