לפני 3 שנים. 29 באוגוסט 2020 בשעה 7:56
יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.
והצפירות והצעקות של אמצע השבוע.
תם הבלאגן בבית, תמו הלחצים והשבוע המיוזע.
ובשעות אחר הצהרים, כשהכל נקי ומבריק, הרצפה שטופה, הריח הנכון של הנקי מתערבב עם הריח הטעים של האוכל.
אתה יושב רגל על רגל במרפסת, רגוע שקט ובטוח, נטול פחדים פנימים או דאגות קיומיות.
כמעט שוכח ממה שעבר עליך, מהלכלוך והבלאגן, מהעצבות והכאב.
מסתכל על הבית ואז נותן מבט אל השמיים היפים וחושב:
כמה אני עכשיו, נקי מפחדים ועכבות, כמו הבית.
מבושל בטמפרטורה הנכונה, אחרי שכבר רתח, כמו האוכל.
כמה אני נכון.
עבורי ועבורך, גבירתי.
