פתאומית לעד

ולאט לאט בלי שיכולתי להבין איך זה קורה

האוויר נלקח ממני ואני צריכה להסדיר נשימה

ואני לא מפסיקה להיות בהודיה על הבית שעברתי לחיות בו ומאפשר לי לצאת אל המרפסת 

כל פעם שנדמה שנגמר האוויר והעולם מתאדה לתוך עצמו, אני יוצאת ונושמת בהודיה על הים, על השמיים הכחולים והאינסוף הנשקף למולי

אחרת כבר הייתי משתגעת.

אני מוצאת את עצמי כואבת יותר ויותר את החרדה , הפחד והבלבול שנוצרו בעולם,

חומלת את בדידותם הכואבת של הקשישים שנותרים לבדם, בלי הילדים , בלי הנכדים, מנותקים מהעולם היפה שבחוץ וניזונים מהתקשורת זרועת הרעל.

הלב שלי זועק 

עם כל סיפור קורע לב של עוד גננת מתעללת,

חושבת על כל הסיפורים הזוועתיים בתוך הבתים הנסתרים,

אלו שלעולם לא נדע עליהם דבר עד שיגיעו לתקשורת ויזעזעו אותנו שוב כמו מחדש.

על בתי מצוקה

על ילדים אבודים

על משפחות פגועות בנפשם וגופם מבלי יכולת לבקש עזרה.

אני מוצאת את עצמי מתכווצת מכל רגע בו המדינה האהובה שלי נמכרת בזול תמורת פוליטיקה זולה

והכאב הזה רגע לפני שנה חדשה שדופקת בדלת, מצליח לרגעים לדחוק את הילדה האופטימית שחיה ובועטת בי , עמוק לקרקעית.

וכמה שאחפש בי מילים יגיעו רק דמעות במקום, 

אני עוטה על פני מסיכה אוטמת חיוכים ווירוסים 

ומסתובבת בעולם כילדה אבודה, 

ומצטטת שוב בפעם המאה את גולדברג אהובתי הנצחית ומקווה לימים טובים שיבואו... 

אמן לזה  <3 

הַאֻמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים בִּסְלִיחָה וּבְחֶסֶד,
וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה, וְתֵלְכִי בּוֹ כַּהֵלֶךְ הַתָּם,
וּמַחְשׂוֹף כַּף רַגְלֵךְ יִלָּטֵף בַּעֲלֵי הָאַסְפֶּסֶת,
אוֹ שִׁלְפֵי שִׁבֳּלִים יִדְקְרוּךְ וְתִמְתַּק דְּקִירָתָם.

אוֹ מָטָר יַשִּׂיגֵךְ בַּעֲדַת טִפּוֹתָיו הַדּוֹפֶקֶת
עַל כְּתֵפַיִךְ חָזֵךְ צַוָּארֵךְ וְרֹאשֵׁךְ רַעֲנָן.
וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה הָרָטֹב וְיִרְחַב בָּךְ הַשֶּׁקֶט
כָּאוֹר בְּשׁוּלֵי הֶעָנָן.

וְנָשַׁמְתְּ אֶת רֵיחוֹ שֶׁל הַתֶּלֶם נָשׁוֹם וְרָגוֹעַ,
וְרָאִית אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בִּרְאִי הַשְּׁלוּלִית הַזָּהֹב,
וּפְשׁוּטִים הַדְּבָרִים וְחַיִּים וּמֻתָּר בָּם לִנְגֹּעַ,
וּמֻתָּר וּמֻתָּר לֶאֱהֹב.

אַתְּ תֵּלְכִי בַּשָּׂדֶה. לְבַדֵּךְ. לֹא נִצְרֶבֶת בְּלַהַט
הַשְּׂרֵפוֹת בַּדְּרָכִים שֶׁסָּמְרוּ מֵאֵימָה וּמִדָּם.
וּבְיֹשֶׁר-לֵבָב שׁוּב תִּהְיִי עֲנָוָה וְנִכְנַעַת
כְּאַחַד הַדְּשָׁאִים כְּאַחַד הָאָדָם.

והפעם לשם שינוי בביצוע של סרנגה שאני מקשיבה לו שוב ושוב ושוב היום כמי שמקשיבה לתפילת ליבה.