בן האדם הוא היצור הרע והאכזרי ביותר בטבע.
אין בטבע ולו יצור אחד שיענה לשם העינוי.
המוח האנושי הביא לעולם את מכשירי העינוי הגדולים והאכזרים ביותר שידע העולם.
סד עינויים, מיטת סדום ואופירה אסייאג, הם רק חלק מאותם מכשירים.
וכיוון שהאדם רע, אכזר ובעל זכרון וארוך וכיוון שכל אדם מודע לרוע האנושי, הוא לא ימהר לתת אמון ולהיות פגיע מול אחר.
מי מאיתנו לא נפגע, נבגד, ננטש או נדחה? היש מי שליבו לא לובן בסכין לוהטת?
האם ישנו אדם סביר שיתן ביד אחרת את הסיסמא לספר ההפעלה שלו?
היש ערום גדול יותר?
והנה, בלב שלם ובנפץ חפצה הענקתי את הסיסמא ואת הרשאות הניהול*, לגבירתי.
האם הדבר מלמד על כך שאינני סביר? לא אוכל לטעון שלא, הרי אין הנחתום מעיד על עיסתו.
אבל כן אוכל להציע תשובה אחרת: היא לא סבירה.
במובן הכי טוב של הביטוי.
היא טובה ומיטיבה, קשוחה וחביבה.
ולכן היא ראויה להחזיק בהרשאות, לקרא את המסמך ואף לערוך אותו.
לטובה.
*לספר ההפעלה, לא לאתר.