לפני 3 שנים. 26 באוקטובר 2020 בשעה 5:40
בשעה שבע וחצי אני עטופה במגבת עם שיער מטפטף, ניגשת להעמיד מקינטה על האש. אני דוחסת את האבקה הזולה שקניתי פעם אל תוך המסננת. ממלאה מים, סוגרת ברשת וגומיה, נותנת למים להתאדות אל המיכל. וזה מה שאני שותה בבוקר. התחלתי לוותר על קפוצ'ינואים חלשים ומוקצפים, אבל עדיין מוסיפה חצי כפית סוכר למשקה הרעיל שלי. בלילות התקפי החרדה באים ומתקרבים בגלים ובסוף השבוע הקרוב שוב אזכר בכל מה שאיבדתי. אחר כך נשאר רק להתלבש ולהתחיל לחיות.
