חתול מעורר

התאמות

התאמות
היא הגיעה לאחר זמן מה, מטריפה באחד ומאכזבת בחוסר התאמה בגלל המידה.
מה, אני עדיין לא מידה M, תוהה לעצמי. חשבתי שהורדתי כבר מספיק במשקל....:(
תליתי אותה מול העיניים, שאקבל השראה איך כן להנות ממנה. הרי ברור שצריך פה התאמה.

יותר משנה לפני,
הוא הגיע לאחר זמן מה. מטריף אותי, אך הידיעה שלא נתאים,  מאכזבת ומקשה.
מה, אני עדיין לא מוכנה לזוגיות? חשבתי שעברתי כבר מספיק בחיים.
וניסינו מפה, ניסינו משם, ולמרות הכל, הרמתי ידיים - חסר יותר מדי על מנת שנתאים.

ובכל זאת לא שלמה.
איך ויתרתי על דבר כה מיוחד?
איך עם המוח הכה יצירתי שלך את לא מצליחה למצוא פתרון להתאים את השמלה?
מה, לוותר ולהזמין שוב במידה הנכונה?....
לא, זה לא המחיר,
לא, זה לא ההיצע הבלתי נגמר של גברברים שנראים מושלמים בכרטיסים,
אני רוצה אותה, זה חייב להתאים.
אני כל כך מתגעגעת אליו,
בטוח שיש דרך שבה יהיה לנו מתאים, טוב ונעים.

והראש מתחיל לעבוד,
הידיים אוחזות במספריים,
האצבעות מתקתקות באינטנסיביות.
מוסיפה מפה, מחסירה משם,
מנתחת את המכשולים, מבינה ומטמיעה את המשמעויות הפנימיות,
ופה קצת עקום,
ושם התפר לא סגור היטב,
והוא מלא חששות. הוא נאטם, ובמאמץ רב אני מצליחה טיפה לשחרר.

והתוצאה:
כמעט מושלמת.
עדיין לא הכל מושלם אך בהחלט ממלא שמחה.
הצלחתי.