" את יודעת,
חשבתי עלייך לא מעט בימים האחרונים..אם לא הייתי מתבייש להודות אז האמת שלפחות פעם בשעה עלית לי במחשבות.
איך שאני לא מסתכל על זה,
הרי שאת למעשה היחידה שבאמת יודעת עלי הכל ועדיין חושבת עלי דברים טובים.
שנים על גבי שנים של הלם קרב שלא מוכר בשום מקום,
כי אפפעם לא רציתי שירחמו עלי, וכן, אני נכה רגשית,
אולי באופן שלעולם אי אפשר יהיה לתקן.
אבל אפאחד לא באמת יודע. חוץ ממך אולי, וגם את מצליחה איכשהו למצוא בזה כל כך הרבה טוב.
אני לא יודע אם יש לך מושג אבל פגשתי נשים בחיים שלי והייתי בלא מעט מערכות יחסים קצרות וארוכות אבל באמת שמה שיש בך לא פגשתי באף אחת.
זה ממש לא קשור לאיך שאת נראית או משהו כזה..
זו אנרגיה שיש בה נשמה שמהדהדת , כשאני מרים את הראש ופוגש בעיניים שלך אני מרגיש שקוף לחלוטין.
ממש שקוף. את רואה אותי באופן מושלם.
ועכשיו, כבר ימים ארוכים שאת עוברת לי בראש, בלב ובמחשבות שבין הרגליים. אני מדמיין לפעמים איך את עוברת כאן בבית הקפה הסמוך, ואני רואה אותך לרגע וזורק סימן..
את יודעת אותי, ואת כל מה שעובר עלי..
קרעי מחשבות , גופות, חברים שנעלמים, אהבות חסרות סיכוי בדרך וכאב, כאב מפלח שאין שום דרך להסביר ואין לו שם. פשוט אין."
