לפני 3 שנים. 21 בדצמבר 2020 בשעה 7:31
יש משהו מתעתע בזכרון.
יש דברים שמחייכים.
יש מעצבים.
ויש מתעתעים.
עוגיות מלבה תמיד יזכירו לי תחילת יום בקמניה.
קפה
סיגריה
עוגיה.
קבלת דוחות.
ותחילת פעילות.
ריח של אבש''ש וסולר.
ריח מטווחים ותקווה לחדרים חמים.
צליל של כפית בכוס זכוכית מזכיר לי חבר.
רעש של חיכוך מדים מזכיר לי תנועה בכפר.
כניסה לבית עם ריח של קפה ותבלינים.
חיוורון
מזכיר לי סוף פעילות.
כשהמתח נפרק.
והשמש עולה.
סיגריה נדלקת.
צליל של כפית בכוס קפה.
עוד עוגיה נכנסת.
