יש לי ילד, בן. בעצם בת... בעצם בן, בגוף של בת.
אני אבא מכה, אלים, אובססיבי מעט, הוא אוהב את זה.
הוא מזוכיסט, מושפל.. קטן, זונה של אבא.
הוא יודע את זה.
הדחף שאני אסמן אותו כלכך חזק, הוא קנאי - מאוד. הוא רוצה שידעו שאני שלו ושהוא שלי, מיי ביצ' בוי.
אין לו זין, יש לו חור בת.. אבל אני מבטל אותו - אני מזיין אותו רק בטוסיק.
אם הוא ילד טוב אני נותן לו לגמור מהדגדגן, הוא מתחנן.. הוא אוהב להתחנן לאבא.
הוא אוהב למצוץ לי. אה.. בעצם הוא לא, אבל אני מלמד אותו לאהוב את זה. אני גם מלמד אותו איך. הוא/היא תלמיד טוב, הוא אוהב לרצות את אבא. להיחנק על הזין שלי עד כדי קיא.
הוא גם זונה של חום ואהבה ותשומת לב, עד כדי שזה מעייף אותי לפעמים, להיות אבא זה לא פשוט. אני נותן לו את המקום שהוא צריך, אני מכיל אותו, הוא יודע.
יש לי ילד, לא ילדה. ילד.
הוא לא הומו ואני לא גיי, אבל יוצא שאני מפרק לו את הטוסיק בכל טוב.
המקום איתו זה המקום בו כל האגרסיות יוצאות, כל השד שקיים בי.. ידעתי שהוא סאדיסט וסוטה, כנראה שלא הבנתי כמה, עד ש.. נהיה לי ילד.