אגם הברבורים

קמה מוקדם בבוקר. מוקדם מדי, יש לציין.. קורה פעם ב שהלחץ מכריע את השינה שלי. ועם זאת, קמתי  לתחושה יותר נעימה, לא חרמנות, כמיהה, להיות נשלטת שוב. החל מהפגישה הראשונה, תקשורת בין שני אנשים סקרנים, פלירטוטים דרך העיניים, דחפים לא ממומשים. עד לסשן מרטיב. כשאני מרגישה את הכוח שלו,שלה, כשכל הוראה שאני מקבלת, אני נמסה, פשוט נמסה. מרגישה צמרמורות כי אני מרגישה שלעומת מי שמולי, כרגע אני חלשה. ויש בזה מן הריגוש, מן הפחד.