צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יש דברים שרציתי לומר

קופסא וירטואלית להקלה על העין השדופה
לפני שנתיים. 1 במאי 2021 בשעה 6:16

 

פעם היו לי זוג ארנבונים בשם פפה ורין, גם זוג חתולים אחד שיור מיץ ואחד כתום גזר.

היום אין לי אחריות יותר על חיות, כנראה נמאס לי, אולי הוחלפה כמו כל דבר באחריות אחרת.

מידי פעם יש געגוע לחתול מתפנק שיגרגר עלי מלוא גרון.

 

הבנות מיג ורנה לא הפסיקו אתמול לצווח, הגדולה חייכה חיוך שובב והודיעה לשניה שאין ספק שמדובר במאומצת.

משם החל ציווח של נסיכה צעירה החושבת שהעולם נועד עבורה.

התגעגעתי למתבגרת שהבריזה, אם כבר להריח פוק, רצוי שיהיה שלך.

 

פעם איזה טמבלול העליב את המתבגרת, כדרכם של טמבלולים הוא התנצל מהפה אל החוץ.

אבל פה מדובר במתבגרת מחוכמת, שלא נאמר דור 2.0 משוכלל

״על מה בדיוק אתה מתנצל ??״

הטמבלול לא ראה את זה מגיע, חטף על הראש מהמתבגרת, יהיה זכרו ברוך בשלל הטמבלולים שניסו.

 

פעם בשנה בערך אני מעליב את הדודה, לא בכוונה רעה, סתם דורך לה על יבלת, מאחר והדודה איננה דרמה קווין, היא אדם רציני מוכשר ומדהים

אולי היא בכלל האלטר אגו שלי. כשהיא נעלבת יש רטינה קלה, כמו מנוע לא מכוון עם נקישות מוזרות.

מייד אני מתנצל, כדרכם של טמבלולים מנוסים

א. אני מתנצל שפגעתי בך (לקיחת אחריות)

ב. לא התכוונתי לפגוע (תום לב)

ג. לא אחזור על זה שנית (שקר גס שמשמח את כולנו)

 

המיגרנה מציקה לי, הזכרונות מתפוגגים, חבל שאין פה חתול מגרגר


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י