בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלקי מילים

לפני שנתיים. 6 במאי 2021 בשעה 4:21

כשהיא מספרת על גירושים אני קולטת שתמיד יוצאת מנקודת ההנחה שמי שמולי רצה להתגרש, ולא הפוך.

אז אצלה זה הפוך וכמעט מעדתי באימפולסיביות שלי בשאלה חסרת טקט, ולמזלי הרגשתי. 

כשהיא סיפרה איך הוא תמיד לקח את היד שלה לפני שהיו חוצים במעבר חציה, התכווץ לי משהו בלב וכל מעט שערותי הבלונדיניות סמרו.

 

מאדים​(אחר) - יש לי חדשות בשבילך, אף אחד לא רוצה להתגרש, גם מי שבאמת מדמיין את זה.
אם יש מישהו שבכל זאת מחליט לעזוב, או שהוא לא חושב עם הראש, או שדחקו אותו לפינה שקשה לו להיות בה, או שנעלב ממשהו, בכל מקרה, מדובר בתקלה רגשית :)

הייתי מסכם את זה כך:
- אם מישהי מאד מעונינת שהאיש שהחליט לעזוב - יחזור אליה, שתמתין בסבלנות, הוא יחזור (השאלה באיזה מחיר תרצה לשמר אותו הלאה).
- בלי קשר לסעיף הראשון, אם מישהי נעזבה, לטעמי זו הזדמנות לקחת ממנו כל מה שאפשר (הוא יהיה מוכן לשלם) ולהסתכל קדימה, העולם מלא אנשים מעניינים.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י