מציאות, פנטזיה, ומה שביניהם

אני טוב עם כאב.
אבל זה?!
הייתי חצי שניה מלעצור את הסשן.

היא התחשבה בכאבי הכתף שלי 
וקשרה אותי עם הידיים קדימה הפעם.
ידעתי מה זה אומר...
כשהיא קושרת אותי ככה היא מכאיבה לי יותר.
ה-ר-ב-ה יותר.
מדהים שאפשר להגיע לגבול הכאב כמעט בלי שום מאמץ...

אז היא הרימה אותי באוויר...
זה היה עדין, נעים ונחמד.
העיניים מתחילות להעצם ואני מאבד את עצמי בחבלים.

אני מחייך ולוחש לה:
Nice day for fishing, ain't it?
"Slow yourself anventurer!"
היא עונה ושנינו נקרעים מצחוק
(מתוך סרטון שראינו לפני הסשן)

הסשנים שלנו מצחיקים!
אני לא פונה אליה בתור "גבירתי" או "הוד מעלתה",
והיא לא מתייחסת אלי כמו עבד חסר עמוד שידרה...
חייבים להתחיל לצלם בווידאו את הסשנים שלנו...זה טוב יותר מנטפליקס!

אני מרגיש אותה עוטפת לי את רגש שמאל בפוטומומו.
היא מעלה את הרגל ואני מתחיל להרגיש את הכאב.
היא מעלה יותר וזה כואב אפילו יותר!
אעעעעההההההה אני מתחיל לגנוח בכאבים
MORNINGGGGGG

"מה אתה רוצה? עשיתי לך 3 ראפים על הרגל, למה אתה מתבכיין?"
כי זה כואבבבבבבבב
"לנשום."
אעעהההההה
"לשאוף...."
לנשוףףףףףףף!! אעעההההה
"כל הכבוד!"
שוב שנינו צוחקים...
רק שהצחוק גורם לי לזוז, ולכאוב יותר.

ואז משום מקום השכן (ה-BFF שלי) פותח את הדלת, שומע אותי גונח מכאבים
ושואל "מה אתם עושים?"

כמו מה זה נראה לך?!?!?!?!?!
"תצלם, צריך תמונות! תצלם!"

היא הוסיפה חבל לרגל ימין והרימה גם אותה באוויר.
הרגשתי את הידיים שלי מתחילים ממש להירדם ואמרתי לה את זה
"הממ...אוקי, בוא נחזיר להם את הדם"
היא התחילה להוריד את החבל שהיה מחובר לרתמת החזה לאט לאט.
בהתחלה זה הרגיש נפלא...
הדם חוזר לזרום לאט לאט, הכאב הולך ויורד,
ואז?
כל מילימטר של שחרור מעלה לחץ לרגל שמאל, שהייתה עוד תלויה מפוטומומו
לאא העאאעעעהההההההה פאאאאאא
פאפאאאאאאקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק

"מה? חשבתי שאתה רוצה לשחרר את הידיים..."
אעעההההההההההההההה כןןן אבלל אעעהההההההה פאאאאאאאאאקקקק
סליחההההה את צודקקתתתתתתתתתתת
(משפט ההיכר שלי בסשנים איתה)
"חחחח מעולה"

היא הלכה להביא את הקיין במבוק הדק שקניתי
(שמישהו יזכיר לי מה חשבתי לעצמי שקניתי אותו?!?!)
והצליפה בתחת ובגב העליון שלי
אעעהההה הפאאאאהההה
צרחתי אחרי כל הצלפה.

הכאב גרם לי לזוז, וכל תזוזה הכאיבה ברגל אפילו יותר!
פאאאאאאק אפאק פאק פאק פאק פפק פאקקקקק
התחלתי להתנשף במהירות, כל הגוף שלי איבד את המשקל שלו ושקעתי בתוך עצמי כשהכול סביבי שחור...

היא החזירה אותי למציאות עם הצלפה חזקה בתחת שהקפיצה אותי מכאב
אעעההה אהההה פאאאאאקקקקק אעעההההה
"מה הכי כואב לך?"
רגל שמאללללללללללל
"וואלה? אוקי, נוריד לך אותה..."

היא הורידה את הרגל מהתלייה ורק רגל ימין נשארה.
פאאאקקק השחרור הרגיש כל כךךךךך טוווווווב

ורגע לפני שהצלחתי להסדיר נשימה היא ליפפה את החבל בכוח סביב רגל ימין
בצורה שתלשה לי את האוויר מהריאות.
אעעההה אעה פאאאאק אעהההה אממהההההההאאעעעעעעעעעע

"אתה מוכן לצלם אותי מורידה אותו?"
היא אמרה לחבר שצילם
כן כן, אני מוכן תורידי! 
פאק..אני לא יודע איך לשתף במילים כמה קשה הרגע הזה היה...
אם רק הייתי יכול לטשטש ולהעלות את הווידאו...

היא התחילה לשחרר את הליפופים, וכל משקל הגוף שלי
נפל על קשר קטן שבכוונה ישב במקום אסטרטגי וכואב.
כל ליפוף שמשתחרר מעלה את הכאב פי 10
ושוב פי 10
ושוב פי 10!
ואני צורח כל כך חזק שמזל שזה היה בממ"ד...
בליפוף האחרון זה כאב כל כך שכבר לא יכולתי להכיל את זה!
כמעט צעקתי לה לעצור ולהוריד אותי כי זה יותר מדי,
וחצי שניה לפני שמצאתי את המילים?
היא שחררה אותי, הורידה אותי לאט לאט וחיבקה אותי.

"כל הכבוד! זה היה מאוד מרשים!"
במתתת?? הייתי טוב?!?!
(תמיד מפחיד אותי שאני לא טוב מספיק...
בעיקר כשאני רואה את כל הנקשרות המושלמות
שעוברות את כל הסשן בלי תלונה אחת...)
"כן, זה היה קשוח! כל הכבוד לך!"

חיבקתי את הרגל שלה.
היא לטיפה אותי וכיסתה אותי ונתנה לי להעלם קצת
לפני שחזרנו לצחוק ולהגיד Nice day for fishing, ain't it?

"אני לא יודעת למה התלוננת ככה...אני בכלל לא התאמצתי!"
מי אמר שצריך לעבוד קשה כדי להתעלל? ;)

שוב תודה ויקסן, על עוד סשן מטורף ונפלא!

(עוד כמה דקות מעלה תמונות מהסשן לאלבום שלי - קישור פה >> )