לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בלדה לחופש

אנחנו אבודים, מילמל אז הפצוע
אתה לא עוזר עם הגישה הזו, ענה לו החובש
לפני 11 שנים. שני, 12 בנובמבר 2007, בשעה 23:54
הטרנד החדש פה, בהתאם לאופנה הכלל-עולמית, הוא לייט. בדסמ-לייט, ליתר דיוק. טוענים שיש חיה כזו. סביבת הגידול שלה היא אנשים שרוצים לטפוח לעצמם ולבדסמ שלהם על השכם, ולצורך כך עליהם להגדיר אחרים ואת הבדסמ של אותם אחרים כפחותים משלהם. לכן מי שחושב שבדסמ הוא משחק, למשל משריץ שורות אלה, מסווג כ"לייט", על מנת שמי שחושב שכל הצלפה שלו משנה את המארג הקוסמי של היקום יוכל להגיד שהבדסמ שלו יותר שווה ובעיקר יותר עמוק.

אני לא יודע לפי אילו קריטריונים מודדים עומק בדסמי, אבל משוכנע שעל פי כל מדד אפשרי הבדסמ שלי עם לוטוס הוא עמוק להפליא, למרות שאני לא מייחס חשיבות מיסטית כלשהי לבדסמ. כשאנחנו שם, היא תלך רחוק מאד עבורי. היא לגמרי שם בשבילי. יש חשמל בינינו, יש רגש ואינטימיות ברמות הכי גבוהות, ואפילו הדבר הזה שנקרא בשם המאוס "התמסרות". ויש גבהים מטורפים, ומי שלא ראה את לוטוס דומעת מאושר, רועדת, מחייכת, מרחפת ולוחשת ברוך "תודה, אדון שלי" - לא יודע ספייס מהו.

האם זה מפני שהבדסמ שלי עמוק ואמיתי? מפני שאני שולט נפלא בעל יכולות דומיות שמיימיות? מפני שאני הארי פוטר ויודע את קללת אימפריוס?

ככל שמרטיט את האגו לחשוב שכן, התשובה שלילית. זה עמוק שם, ואמיתי ונפלא, אבל לא מפני שהבדסמ עמוק ואמיתי, ואפילו לא מפני שאני כל כך נפלא, אלא מפני שהקשר בינינו הוא כזה. כשהקשר עמוק, כל דבר אינטימי בו יהיה עמוק, כולל הבדסמ.

אפשר לחשוב על הבדסמ כמו בד, שסופג את כל מה שקיים בקשר. כמו שהקשר נראה, כך ייראה הבדסמ. כאשר הקשר עמוק, נכנסים לתמונה הרצון לתת, האמון, ההערכה הגדולה, האהבה, התשוקה. כל אלו נספגים על הבד הבדסמי ויוצרים תמונה בדסמית שרוויה בהם, עם עומק רגשי וחושי ומנטלי (כן, מנטלי!). הם גורמים לכך שהאינטרקציה הבדסמית תהיה מדהימה, אינטנסיבית וחזקה ביותר.
אבל כמו בכל ציור, מה שחשוב הוא התוכן, לא הבד. כל הדברים הנפלאים שיש בקשר מקבלים ביטוי בדסמי כי ההקשר הוא בדסמי, אבל לא הבדסמ הוא הגורם להם ולא הוא החשוב. הם יבואו לידי ביטוי באופנים אחרים בכל הקשר שהוא, גם ללא הבדסמ. הבדסמ אינו יכול להיות עמוק בלעדיהם.

הבלבול הזה בין הבד לציור, בין הקנקן לתוכן, הוא שמקשה לפעמים לראות את הבדסמ בפרופורציות הנכונות. כי הרי מרגישים שם כל כך הרבה, וחזק וסוער ומטלטל. ומוכנים לתת שם, וזה נראה כל כך מתאים ליחסי שליטה. אבל זו בסך הכל דרך שבה דברים שנמצאים בקשר באים לידי ביטוי, והדברים הם שחשובים, לא הדרך. שלא יובן לא נכון - הבדסמ הוא דרך שמביאה את הדברים האלה לידי ביטוי בצורה עוצמתית למדי, אבל עדיין, העומק טמון ברגשות שבין המשתתפים ולא באופן שבו הם רואים או עושים בדסמ. הרגשות האלה, אגב, אמיתיים לגמרי.

אז היו שקטים, אחיי להשקפה הבדסמית. אתם עושים את זה הכי עמוק והכי אמיתי שאפשר. ואם מישהו יגיד לכם שאתם סתם לייטים והוא ורק הוא המציא את הבדסמ ויודע איך עושים זאת נכון, תסתכלו לו עמוק בעיניים, תנופפו בשוט שלכם ותסננו: אבדה קדברה.
tebayes​(אחר) - אני חושב...שכולם אומרים BDSM אבל חלק מדברים על שליטה, חלק מדברים על סאדו מאזו, חלק מדברים על בודנאג....וחלק בכלל מדברים על פטיש...

נכון שיש התערבבות בין התחומים...אבל לדעתי...זו עיקר חוסר ההבנה בין הצדדים.

לי תמיד קשה עם זה שמישהו מרים שוט ומצליף במישהי ואומר שהוא עושה בדסמ...אבל זה בעיקר כי אני כל כך מושקע בתוך הדומיניישן והרבה הרבה פחות בתחום הפיזי של הכאב...

אולי הגדרה כזאת גדולה כמו בדסמ....אינה יכולה להיות מבוססת בצורה אוניבסלית שתגיד כן או לא על דרכו והשקפתו של כל אחד...אלא צריך לפרק אותה לגורמים המרכיבים אותה ולשאול את השאלות לגביי כל אחד מהם בנפרד.

והמסקנה האחרונה שהגעתי אליה בנושא הזה היא.

למי אכפת

אם אומרים לך שאתה לא עושה בדסמ נכון או מהללים אותך כדום הכי טוב בעולם...

למי אכפת..

כל זמן שאתה עושה דבר שאתה וזוגתך נהנים ממנו ומרגישים שלמים ומוגשמים בנושא....

כל השאר הוא רק הבל הבלים
לפני 11 שנים
זאלופון​(שולט) - "כל זמן שאתה עושה דבר שאתה וזוגתך נהנים ממנו ומרגישים שלמים ומוגשמים בנושא...."

זה מאד נכון מצד אחד, ומצד שני נראה לי כן מעניין לחפור קצת (וכן, אני מודע לכך שאלה חפירות...) במה שאנחנו עושים כאן בעצם, למה ואיך אנחנו תופסים את זה ובאיזה אופן זה משתלב בזהות שלנו וממה זה נובע ואיך אנחנו מפרשים והאם הפרשנות שלנו מבוססת וכו' וכו' וכו'.

אולי אענה באופן מפורט יותר בפוסט שפתחת (שגם הוא מעניין), אם יהיה לי כוח לצלול שוב לדיון בנושא הזה בפורומים בזמן הקרוב...
לפני 11 שנים
tebayes​(אחר) - גם לי זה נשמע מאוד מעניין זאלו.
לפני 11 שנים
Whip​(שולט) - אז שאני אבין,
אתה עושה בדסמ עם בד?
סוטה! :)
לפני 11 שנים
זאלופון​(שולט) - כל בדסמ מתחיל בבד.
(ואם זה לא משחק המילים המפגר בהיסטוריה, אז באמת שאני מתייאש ומפסיק לנסות)
לפני 11 שנים
אושה{אוש} - כבוד הרב - אפשר לתת לך נשיקה?
לפני 11 שנים
זאלופון​(שולט) - אני שומר נגיעה, אבל תרומות לחסידות יתקבלו בברכה :-)
לפני 11 שנים
האמפרי - אפשר תמיד לטפטף עליו מי קודש ולחזור שוב ושוב
על הקריאה:

The Power of Christ Compels You
The Power of Christ Compels You
The Power of Christ Compels You

זה אמור לעבוד. :-)
לפני 11 שנים
זאלופון​(שולט) - :-))
לפני 11 שנים
amy​(נשלטת) - זאלו, אתה מאוד מאוד צודק. ילד חכם }{
לפני 11 שנים
זאלופון​(שולט) - תודה, סבתא.
}{
לפני 11 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - |תשואות|

ו"אבדה קדברה" זה לטינית ל"לך תזדיין", נכון? כי לדעתי זו התגובה המתבקשת לבלבולי המוח האלה. כן, כן, בסדר, הבדס"מ שלך הכי נאצל ועמוק. עכשיו לך הביתה ותפסיק להפריע.
לפני 11 שנים
זאלופון​(שולט) - גדול!!!
אני לא יכול להפסיק להרהר עכשיו: מה אם "אבדה קדברה" זה באמת לטינית ל"לך תזדיין"? בטח לא עובר יום שג'יי קיי רולינג לא חושבת על זה ומחייכת וצוחקת על איזה ילד.
לפני 11 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - מעורר בי דחף לחבר מילון מדובר לרולינגית.
אציו - "דחוף לי בתחת" (דוגמאות שימושיות: "אציו אש המחץ!")
וינגרדיום לביוסה - "get high!" (עובד על נוצות, כיסאות וחברים לכיתה)
פטריפיקום טוטאלה - "אל תזוז! יש עליך צרעה!" (לא פלא שזה עובד כל כך טוב כדי לאבן אנשים)
וכמובן, שלוש הקללות שאין עליהן מחילה (ודי ברור למה):
קרושיו - "אמאש'ך דוחפת מסרגה!"
אימפריו - "אתה הכלבה שלי!"
אבדה קדברה - כאמור, "לך תזדיין!"
אם היו מקללים אותי ככה, גם אני לא הייתי סולחת על זה.
לפני 11 שנים
זאלופון​(שולט) - מעולה :-)))
ועוד שניים:
אקספקטו פטרונום - "חכה, אני יביא את אח שלי הגדול, יקרע אותך מכות" (כישוף של ערסים כבדים)
אימובולוס - "אתה עובד ציבור!" (במקרה הרע גורם לקורבן לשבות לגמרי. במקרה הטוב, חוסר תזוזה זמני)
לפני 11 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - ROFL
במיוחד על הפטרונוס.
לפני 11 שנים
פרלין​(נשלטת) - גאוני! :))))
כמובן שאני מסכימה איתך זאלו (כל אפשרות אחרת לא נראית לי הגיונית בכלל), אבל אני כן חושבת שיש משהו בבדסמ שהוא מאיץ תהליכים. האינטנסיביות, הזיקוק של הרגש, הקיצוניות שלו.
לפני 11 שנים
זאלופון​(שולט) - אני בהחלט מסכים. זה גם האינטנסיביות, גם העובדה שמרגישים שמדובר בעולם אחר ולכן מותר להסיר עכבות וחוקים וגם כניסה של אנשים לתפקיד שלהם. כל אלה מהווים כר פורה מאד.
לפני 11 שנים
פייה{O} - סופסופ הניק הכפול שלי מתעורר וכותב משהו עם הגיון :)
הכי אהבתי את הטענה המנצחת - זה לא שאנחנו טועים כי אנחנו טיפשים, אנחנו פשוט כהיי חושים מכדי להצליח להרגיש את רוח הקודש.
מזכיר לי את ימי העליזים באולפנא.

אישית עברתי הרבה שלבים עד שהגעתי לתובנה שבדסמ זה אספקט מסויים באישיות שלי, אבל לא הדבר העיקרי ולא מה שיקבע את ניהול חיי.
נראה לי שמיסטיקני-הבדסמ מבטלים איכשהו צדדים אחרים באישיות שלהם ושמים את הבדסמ במרכז הקיום,
ואז באמת דברים יכולים להראות הרבה יותר קיצוניים ומהותיים, פשוט כי שאר האספקטים בחיים מוקטנים.
לפני 11 שנים
זאלופון​(שולט) - יפה שבוגרי בית הספר הגבוה לניקים כפולים באים לבקר מדי פעם (מעט, מעט מדי *שיעול פולני*).

הויכוחים האחרונים בנושא הזכירו לי שרשור ישן שפתחתי פעם, והסתקרנתי לראות מה בעצם כתבתי שם. אז מצאתי אותו, והנה לפניי זאלופון מודל 2004, מתלבט האם, אולי, היתכן, שציות מתוך התמסרות עילאית ואמונה בתבונתו האינסופית של האדון הוא יותר מיתוס מאשר פרקטיקה. כמוך, גם אני עברתי שלבים, ופעם, לפני שהזדקנתי, החושים שלי כנראה היה חדים יותר והצלחתי לתפוס את מה שהיום שמור רק ליחידי סגולה.

מה שמצחיק הוא שנדמה לי שרוב מי שמחזיק היום בעמדה שלנו עשה את המסלול הזה, מהכביכול-עמוק אל ה"לייט", אבל אני לא חושב שרוב מי שהבדסמ האמיתי שלהם הוא דרך חיים עבורם עשו את המסלול ההפוך. מעורר מחשבות בנוגע לשאלה מהו השלב המתקדם יותר, אם קיים כזה.
לפני 11 שנים
newoldone - אז הנה, אני נמצאת על המסלול ההפוך משלך :-)
לפני כמה שנים הייתי בקלות יכולה להיות בין המודים לך על זה שאתה מנסח כל כך טוב את העמדה שלי.

אלא שאני לא רואה את הדרך שאני עושה כמסלול אחד ליניארי, ולכן ממילא אני לא רואה את עצמי בשלב יותר או פחות מתקדם. אני מרגישה את הדרך כנפרשת על שני מסלולים מקבילים, ובגלל המגע המאד קרוב שלי עם אנשים מה"מסלול השני" אני יותר ויותר רואה אותו כאלטרנטיבה רצינית וממשית ועוברת אליו. או לפחות מנסה ומתנסה.

צר לי שהדיונים נופלים תמיד ל"של מי יותר...".
ועל המקום הזה לאף צד אין מונופול. שני הצדדים נופלים אליו באותה מידה: אצל אחד הדברים יותר עמוקים ואמיתיים, אצל האחר הדברים יותר נקיים מאשליות ובריאים ומאוזנים.
למעשה אפשר למצוא גם אשליות עצמיות, גם רדידות, וגם אובססיביות וצמצום על שני המסלולים, אבל - ואני יודעת שבזה תחלוק עלי - הם לא ממהותו של אף אחד מהם. הם ממהותם של אנשים. בוויכוחים, כמובן, תמיד קל להתמקד במקומות האלה שבמסלול האחר כדי לפסול אותו או להציג אותו כנחות.

לגופו של עניין - לדעתי ההבחנה שאתה עושה, שבעיניך היא מובנת מאליה, בין אהבה לבדסמ, בין בד לציור, בין קנקן לתוכן, היא הנחת המבוקש.
במסלול האחר ההבחנה הזו לא מתקיימת. זה לא עושה אותו ליותר או פחות טוב, זה מה שהופך אותו למשהו שהוא פשוט אחר. למסלול מקביל. לאלטרנטיבה.
לא נכון להעריך משהו על סמך הנחת מוצא שלא מתקיימת בו.
לפני 11 שנים
זאלופון​(שולט) - כרגיל, את כותבת דברי טעם.

אני חושב שבמידה מסוימת ה"של מי יותר" הוא מתבקש פה, כי לא מדובר כאן על העדפה מסוימת (או לפחות, לא רק על זה), כמו למשל שאני אוהב שניצל ואת אוהבת (נניח) פטריות כמהין על מצע סרדינים מיובשים, ואז אפשר ששני הצדדים יחיו בשלהם מבלי לחשוב שההעדפה של אחד מהם טובה אבסולוטית משל השני, אלא פשוט שלכל אחד מתאימים דברים אחרים.
בויכוח הזה מדובר על יותר מהעדפה. מדובר על השקפה, על ראיית עולם מסוימת, שאם אתה מחזיק בה - זה אומר שלדעתך היא טובה ונכונה יותר מהמתחרות. כך שאני מסכים ששני הצדדים סבורים ש"שלהם יותר", אבל חושב שזה די בלתי נמנע, אלא אצל מי שכמוך, יש בו את שני הצדדים.

יכול להיות שלא נתקלתי באקזמפלרים טובים מספיק ל"מסלול האחר". מההיצע שראיתי, לא הצלחתי להבין מה שונה אצלם, והם לא הצליחו להסביר לי, לא במילים ולא בתיאורים. לא הצלחתי להבין איך יתכן, לוגית, שלא תהיה הבחנה בין בדסמ (שהוא פרקטיקה) לאהבה (שהיא רגש, וכמובן שיכולה לבוא ביחד עם בדסמ, אך מבלי שתהיה זהות ביניהם), ומה שונה ב"התמסרות" הבדסמית לעומת התמסרות של אוהבים או חברים נאמנים.
גם אם הייתי מבין, לא בטוח שהייתי מקבל, אבל לפחות היה בסיס לדיון. כשההסבר שמתקבל הוא, לרוב, משהו כמו "אתה לא מסכים איתי כי אתה לא יודע מה זה בדסמ אמיתי ולא מסוגל לחוות כזה", אין לי ברירה אלא להתגבר על הדחף להשיב "ואתה לא מסכים איתי כי אתה לא יודע מה זו אהבה אמיתית ולא מסוגל לחוות כזו" ולהשאר מבוצר בעמדתי.
לפני 11 שנים
Grey / Green​(אחר) - וואו, יש לך בלוג! אני כל כך שמח. שנים חיכיתי שתפתח בלוג סוף סוף. ומסתבר שכבר פתחת. אה, לפני שנים. הידד!
לפני 11 שנים
זאלופון​(שולט) - המממ... מוטב מאוחר מלעולם לא?
לפני 11 שנים
Grey / Green​(אחר) - אחושילינג מוטב.
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י