בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני שנתיים. 3 ביוני 2021 בשעה 12:38

 

 

מי שמטייל במדבר,
לפי ספר תיירות או ספר היסטוריה,
כמו שוכב עם אישה,
לפי ספר תנוחות.

 


יהודה עמיחי

 

 

הצמאון הבלתי נגמר לאהבה 🤍 

 

 

בודק - הגדדרה יםה
נו הכל צריך להיוות טבעי ופראי
בלי איזה הנחיות כאילו זה שולחן ערוך
לפני שנתיים
מון לייט - מילה אהובה עלי במיוחד
צָמָא. عطش. עַטַש בערבית שמדוברת רבות במדבר.
לפני שנתיים
בודק - אני תימני אז תמיד שמעתי את הביטוי הזה אנא עטש או אנא גאווע (רעב)
לפני שנתיים
אָמָאזוֹנָה​(אחרת) - ואוווווווו 🏺מקנאה בך על הידע בערבית... הבדואי החייכן שחלף עם עדר הכבשים שלו סיפר לי שקשה לו נורא, שהחום מערפל, הכבשים מתפזרות למרחקים, וכמות המים שהוא צריך לשאוב בכל יציאה , מורידה לו שנים מהחיים.. היה לו חיוך של השלמה ומבט כחול עמוק כמו המים בלב האוקיינוס הגדול, ואני רק הגשתי לו בקבוק עם מים קרים להמשך הדרך ואמרתי לו שמהצד שלי, זה נראה כאילו הוא חי את החיים האמיתיים בזמן שנדמה שבחוץ כולם מחפשים את עצמם ורק הולכים לאיבוד..
לפני שנתיים
בודק - הלוואי והיה לי ידע בערבית
ממש מעט מזעיר
האמת אני רוצה ללמוד את השפה הערבית
הספרותית והמדוברת
וכל הכבד לך על הרגישות שלך
שהגשת לט מים קרים שירטוה צמאונו
בחום הקופח במדבר
אין ספק שהחיים כאלה
הם טבעיים אלא שאנ7 מתוך ההרגל
לגור בערים יש לנו קושי להתאקלם
לחיים אחרים אולם בכל זאת הטבע הפראי הזה יש בו משהו מהפנט
לפני שנתיים
אָמָאזוֹנָה​(אחרת) - מהפנט עד כאב... יש בחוף הכרמל איש מיוחד מאד בשם אבשלום פרג'ון , הוא יוכר יותר כנגן הסנטור של בוסתן אברהם, אן ללמוד ערבית באופן הכי מהנה מרגש ויעיל, זה רק אצלו. כבר כמה זמן שרוצה ולא מפנה לזה זמן, כמו כל מיני דברים אהובים שנשארים על רצפת העריכה של סרט חיי... שבת טובה 🍸
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י