סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני שנתיים. 4 ביוני 2021 בשעה 19:29


לא, עיניה לא היו קשות מן הרגיל גם שדיה לא,

לא כל החששות עוברים עם הגיל,

גם לא החלומות.


שאלתי אותה, אם היא אוהבת סרט,
בעיר גדולה מציגים הכל, הרחובות היו מלאים,
שאלתי אם גם לי נותר מקום.


צריך להתקדם מה, צריך היה לשבת.
רצוי לא להביט מי מלפני ומי מאחור,
רצוי לא לפחד ממלחמה או מאשה עוזבת,
רצוי לנוע, כי אנחנו פה, בין כה וכה..

 



שלמה ארצי

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י