לפני שנתיים. 3 ביולי 2021 בשעה 2:32
מעט לקראת 5 בבוקר, צפון נמל תל אביב, ליד שובר הגלים הארוך שפעם היה פתוח לדייגים אך מעולם לא עלה משם דג.
מדדה בפציצות מה אחרי לילה ארוך ליד השביל של הרצים, לפתע מגיע מאחורי גבר כבן 34 וחמישה חודשים ועובר אותי בעצלתיים. הוא רץ עם חולצה שמלאה בנותני חסות מעולם ההייטק הישראלי ובאמצע מתנוסס בכחול עייף - MICHAEL.
אז לא תצעק מיכאל כשהוא כבר כמעט מעבר לאופק?
אז צעקתי. הוא עצר, הסתובב וחזר עד אלי. הסברתי לו שהייתי פשוט חייב לזרום עם האיד. צחקנו יחד ואז הוא עצר, הסתכל לי בעיניים בחדות והסביר שכל שישי יש אחד כמוני חומד לצאן ושהנוהל שלו במקרים כאלה הוא להכריח את הסטלנים של תל אביב לרוץ איתו את המרחק שהם חיכו עד שצעקו את שמו.
מזל שהשמש לא עלתה עדיין!
