לפני שנתיים. 6 ביולי 2021 בשעה 0:06
״הכלב פשוט נותן את כולו לטובת החברותא; הוא נלהב לעשות שמיניות באוויר אם מדובר באיזה משחק משותף. […] הכלב הוא כמו אדם רגיל. או אדם יוצר: יש בו משהו שפונה תמיד אל הזולת, אל כל הזולת כולו; הוא לא חי למען עצמו. בדיוק כמו ששחקן לא היה יכול לשחק רק בשביל הראי; כמו שמשורר לא יכול לכתוב טורים רק בשביל עצמו; כמו שצייר לא היה מצייר ציורים רק כדי לתלות אותם בפניהם אל הקיר. בכל דבר שעִמו אנו, בני האדם, משחקים באמת ובתמים ומעומק הלב — גם בו נמצא תמיד המבט הדרוך, הדורש עניין והשתתפות של הזולת, של כל אותה להקה אנושית אדירה ויקרה.
״וגם אנחנו נלהבים לעשות שמיניות באוויר.״
מתוך: קארל צ׳אפק, ״על הדברים הקרובים – הולמסיאנה וטקסטים נוספים״