לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

דוב(ר) ההרמון

אתמול היה דוב ויהיה גם מחר.
הכי דוב בהרמונה של הגבירה.
לפני שנתיים. 6 ביולי 2021 בשעה 17:55

אלוהים. 
אני מאמין גדול באלוהים, לא שומר יותר מידי מצוות, אבל מאמין. 
ובעיקר אסיר תודה על שזיכה אותה להיות עטוף באנשים טובים ויפים. 
שגם במקום שיכל להיות הכי פגיע הוא ידע להפגיש אותי עם מי שלא יפגע בי.
שגם כאשר העביר אותי בדרכים קשות, הוא זכר להופיע ברגע הנכון ולהציל אותם ואותי
שכאשר כמעט ואיבדתי את האמון בי, הוא הצליח לגרום לי להיות מצחיק ברגע הנכון, עד שגבירתי החליטה לקחת אותי. 


האלילה.
זה קרה באחת השיחות הראשונות שלי ושל גבירתי.
סיפרתי לה על העבר שלי ועל השולטת הקודמת שלי.
קראתי לה אלילה.
היתה לנו מערכת יחסים מאוד ארוכה ויותר מכך, מיוחדת.
גבירתי הקשיבה, התעניינה, שאלה ואז חקרה האם אני מצוי איתה בקשר.
השבתי שכן, אם כי רופף מאוד.
גבירתי לא אהבה את התשובה.
ולא, לא בגלל שרצתה שאנתק אותו, אלא כיוון שאמרה ובצדק, שהיה לאישה היקרה הזו חלק משמעותי בחיי ושמן הראוי שאדרוש בשלומה בצורה יותר סדירה.
באחת היא גרמה לי להרגיש לא בסדר ובצדק, כי היא צדקה ואני לא הייתי בסדר.
וגם אם היו לי תירוצים , לא היתה סיבה אחת נכונה.
היא הציבה בפני מראה וממנה נצבה אמת קשה וקשה יותר להתוודות בכך.
בזכות גבירתי, הכנסתי לעצמי ליומן תזכורת קבועה לבדוק מה שלומה.
וכך עשיתי.

מקום לדאגה.
לפני מספר ימים השולטת הקודמת  לא השיבה להודעה שלי.
כיוון שאני יודע שמצבה הרפואי בשנתיים האחרונות לא משובח, זה הטריד אותי.
האדם היחידי שיכולתי להתייעץ איתו היה גבירתי.
היא הקשיבה, שאלה, התעניינה ואז עצה את עצתה המצויינת.
אחריה הצלחתי להתעדכן במצבה של השולטת הקודמת.
בזכות גבירתי. 

לתת ולקבל.
גבירתי קנתה לי מתנה ולא זו בלבד, גם דאגה שאנטי יעביר לי אותה.
לא ברור איך ואין הרבה הסתברות שזה יקרה, אבל גם השולטת הקודמת היתה קונה לי מידי פעם מתנה.
המתנה שקיבלתי מגבירתי היתה לחלוטין לא בדסמית, אלא כזו שאני עושה בה שימוש יום יומי.

 

{במאמר מוסגר אגיד שבעולם סביר, זה שגבירה קונה לנשלט שלה מתנה מידי פעם, לא היה אמור לפתוח מהדורות חדשוט.
בדיוק כשם שזה שהנשלט קונה לגבירתו מתנות זה מתקבל על הדעת, לא מתוך דרישה או פקודה, רק מתוך רצון גדול ואמיתי, ביחסים בין בני אדם עסקינן, בכל זאת.
ואיכשהו זה פחות קורה, יש שיטענו שמדובר בהיצע וביקוש.}


אבל לא בזה רציתי להתמקד, אלא בעובדה שהמתנה שקנתה לי היתה כזו של אחת שמכירה אותי ויורדת לפרטים, שגם כאלו שמכירים אותי שנים לא תמיד מבחינים בהם. 
המחשבה שהיא השקיעה בה, הופכת את המתנה הזו לכה חשובה ויקרה לי.
חוץ מזה שבכל פעם שאני משתמש או רואה את המתנה, אני חושב על גבירתי.
שהיא היא המתנה הכי יפה.


אלוהים נתן לי במתנה. 

קצת אחרי שכתבתי את הטקסט והנחתי לו להתבשל בוורד, פתחתי את היוטיוב.
והפעלתי.
כשעדן אלנה התחילה לשיר התפרקתי קלות.
כמעט כל מה שנאצר פרץ.

 

Milonga​(שולטת) - אנשים עוד יאמינו שאני חמודה, טמבל. 🙄
ולגמרי מבינה את הבכי הזה, דובון. 💋
לפני שנתיים
rosso​(נשלט){Milonga} - גבירתיי, את רומזת שאני הורס פה מוניטין של שולטת חכמה וסקסית אך זרית?
לפני שנתיים
Milonga​(שולטת) - אך זריט זה understatement, כפרה.
😎
לפני שנתיים
rosso​(נשלט){Milonga} - למען האמת, גבירתי? כמעט כתבתי איך שאת עושה שימוש אכזרי בחלק מהידע שצברת עלי.
אבל חששתי שכלובי יחסום אותי .
מנוי מנוי, אבל יש גבול לכמה שטח אחסון אני יכול לתפוס בכל פוסט. :-)

את לגמרי אך זריט.
לפני שנתיים
Milonga​(שולטת) - ישששש! 😇😇
לפני שנתיים
rosso​(נשלט){Milonga} - bien sur, גבירתי.
יש בך המון אכזריות חמודה.
לפני שנתיים
לא סתם אישה​(נשלטת){octopus} - זה פוסט מקסים ממש, ומרגש!
לפני שנתיים
rosso​(נשלט){Milonga} - תודה רבה.
לפני שנתיים
Antimatter​(נשלט){Milonga} - דובקי, היא לא כזו חמודה, חכמה, סקסית ועכזירט (ככה כתובים) כמו שאתה מתאר.
היא יותר. ופרט לזה, פוסט נהדר (!).
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י