היה לי את אחד השבועות הקשים יותר מזה זמן רב. שבוע חרבאנה, אבל לגמרי ממש בכלל. כמעט בכל תחומי החיים. מזל שהשבוע בדרכו לסיום, ומזל שבימי חמישי אני עובד מהבית. אני מתבונן קדימה אל סוף השבוע, ושביבי חיוך מסיטים את קצה שפתיי. איך אני אומר תמיד לילדים שלי, לכל דבר טוב יש סוף, אז הפעם, אני אומר, שגם לכל דבר רע יש סוף. מזל שהשבוע הזה קרב לסיומו. כוסשלהראבאק של השבוע הזה שהיה. קישטה. ברוך הבא להמשך, שברור ומוסכם שיהיה לגמרי מקסים.
***
יום שישי, אנחנו בלי הילדים, וארבע מסיבות מתנגשות, עד כדי חוסר נוחות משווע. עד כדי שחלקן העמידו אותי בפינה לא נוחה. אני לא אוהב לעמוד בפינות לא נוחות, אבל זה חלק מהחיים. אני עושה את הבחירות שלי, והן לא קלות הפעם.
***
מסתבר ששלושה דומים שמנסים להגיע להסכמה על משהו, זה לא קל בכלל בכלל. אפילו בגדר יומרני משהו.
***
מסתבר גם, שהכל טוב בעצם בכלל. זה רק היה נדמה לרגע שרע, שהרי הרע כבר הלך מפה, ורק הטוב נשאר.
***
איזה פוסט מוזר כתבתי. כנראה באמת מוזר.
צצצצ..... די מוזר, קישטה, רוצה נעימי. נעימי, גררר..... פססס...... בוא נעימי, התגעגעתי.
לפני 16 שנים. 28 בנובמבר 2007 בשעה 21:00
