לפני שנים ראיתי הצגה בשם 20 מ״ג ציפרלקס, הלכתי עם איזו דייט שהבטיחה שהיא כוסית מגניבה אוהבת מציצות.
איזה בזבוז של הצגה עליה, הייתה זאה הצגת יחיד,קטנה, אולי 10 אנשים בקהל, פשוט נפלאה
הצגה התחילה במשפט ״אני יודע שלא תעשו לי כלום, אבל אני עדיין פוחד״
חלפו שנים ואני עדיין זוכר את הפתיחה.
בסוף הצגות, אני אוהב ללכת מעט ברחובות תל אביב, לדבר על ההצגה, מה למדנו, הרגשנו.
אותה מעטפת שיווק עצמי אמנם הייתה ארוזה בגוף נאה, אבל איזה צער היה ללכת איתה להצגה הזאת.
ריקנות משמימה מהלכת.
ככה פגה לה תהילת עולם.
אם היית חיה, איזו חיה היית?
כן אני יודע שזאת שאלה קצת בנאלית קצת מתחכמת והרבה מיותרת
אבל היא עדיין משעשעת אותי, בטח פערים של אחרים.
אני פילה היא הכריזה
למה? הרי מעולם לא פגשתי פילה קודם, היו עכבריות, חתולות המון כלבות אבל פילה לא היה לנו
והיה לה הסבר
עוד מעט נפגש, אני אפילו קצת מתרגש, מעניין אם אפשר לדחוף לה בוטנים לאף.
האם יהיו לה עיניים מלאות רוך וחמלה כמו לפילים
האם בשעת מוות, היא תתרחק מהעדר ותלך למות במישורים הגדולים לבד
פילה
מזל שהיא לא ג’וק, תיקן שמתרוצץ בחדר וצריך להדריך עליו
עדיין מחכה לגודו