אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

SweetiePie

הרפתקאות שקרו, ושהייתי רוצה שיקרו.
לפני שנתיים. 10 באוגוסט 2021 בשעה 9:33

זו הייתה הפעם הראשונה שנפגשנו - כל השיחות עד עכשיו היו רק בהתכתבות.
דפקתי פעמיים ופתחתי את הדלת, סוגרת אותה מאחוריי ומתפשטת בזריזות, נשארת בתחתונים וחזייה שבחר לי מראש. קשרתי את כיסוי העיניים שחיכה לי, ירדתי לברכיים, וחיכיתי.
לא ידעתי בדיוק מתי הוא יגיע, ועם כל דקה הרגשתי את עצמי נרטבת יותר ויותר בציפייה, מחכה לרחש העדין שיבשר לי שהוא איתי בחדר.

הרעש של הדלת נטרקת הקפיץ אותי בבהלה, ומיד סידרתי את עצמי חזרה לתנוחה הנכונה.
שמעתי אותו פוסע סביבי, בוחן אותי בדממה.
השתדלתי לשבת זקופה ומדוייקת, הגוף שלי מתוח לקראתו.
פתאום הרגשתי משהו דק וקר נצמד לגב שלי.
"ישר יותר."
הקול שלו הרעיד אותי. התיישרתי.
הוא הזיז את המקל, מטייל עם הקצה שלו על העור שלי, עוצר מדי פעם לתקן פגמים קטנים בתנוחה שלי.
התאמצתי לשמור על כל התיקונים, הפסקתי לעקוב אחרי התנועות שלו, והתחושה של המקל מצליף באחוריים המכוסים שלי תפסה אותי בהפתעה. צעקתי.
הוא תפס לי את הסנטר, חזק.
"מהרגע שנכנסת בדלת הזאת, את שלי, הבנת? אני אציב אותך איך שבא לי, אשתמש בך איך שבא לי, ואת תהיי כלבה טובה ותגידי תודה, אדוני. זה ברור?"
ניסיתי להסתיר את ההתרגשות שלי, יודעת שהכתם הכהה בתחתונים מסגיר אותי.
"כן אדוני. תודה אדוני."
הוא עזב אותי. "יופי." המקל נחת שוב על התחת שלי.
"תודה אדוני"
שמעתי אותו מהמהם בסיפוק.
"יופי. עכשיו אפשר להמשיך."

לפי השעון הייתי שם שעה וחצי, אבל איבדתי תחושת זמן לחלוטין. הוא הצליף בי, קשר אותי למיטה, קרע ממני את הבגדים. זיין לי את הפה עד שדמעתי, מרח את הדמעות והרוק שלי עם הזין שלו על הפנים המאופרות למשעי שלי, והמשיך לזיין אותי.
הוא הציב אותי כמו בובה, ושיחק בי עד שהרגליים שלי רעדו. כל פעם שזזתי יותר מדי, הוא עצר והעניש אותי, ואני רק אמרתי "תודה, אדוני."
תודה, אדוני.
על כל מכה, כל שם שבו קרא לי, כל נעיצה של הזין שלו באחד החורים שלי.
תודה, אדוני.
לסיום הוא החזיר אותי לאותה תנוחה שהייתי בה כשנכנס לחדר, וכיסה אותי בזרע שלו.
"כלבה טובה."
"תודה, אדוני."
הוא השאיר אותי לבד בחדר, העיניים שלי עדיין מכוסות, פסים של מסקרה מרוחים לי על הלחיים, השאריות הקרועות של החזייה והתחתונים נתלות ממני, רועדת ומלאה בסימנים שהשאיר עליי. בזרע חם ורטוב.
לא ניגבתי את עצמי, רק זרקתי עליי את הבגדים שהורדתי בתחילת הערב, והלכתי הביתה, נופלת מותשת למיטה, בלי להתקלח.
תודה, אדוני.

 

(פנטזיה, בינתיים) 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י