סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מדברת לעצמי

ואליו
לפני שנתיים. 18 באוגוסט 2021 בשעה 21:12

עד כמה שאני אוהבת לבלות זמן בחיק משפחתי (מאוד) אני גם מאוד אוהבת את השגרה עם נגיעות הבדסמ הבלתי ניראות שלי - הקשירות וארוחות הצהריים עם הרכוש. אני מתגעגעת לחלק הזה בי למרות שהנגיעה שלי בו קטנטנה.

 

מסתבר שיש לו מזל, לרכוש הזה שלי, מזל שאני לא עושה איתו דברים, כי היום ואתמול קראתי סיפור מרתק בהמשכים. סיפור מהסוג הזה שעושה לי רגשות מעורבים עד כדי כך שאני אפילו לא יודעת להעריך אם זו "ספרות טובה או לא" כפי שאחרים עושים.

בזמן שאני קוראת את הבלוג הביזארי (מאוד) שלה אני מבינה שני דברים:

1. חיתול על מבוגרים עושים לי רגשות מעורבים כמו שאני אוהבת. קשה לי לראות ולהבין השפלה ופה אני לגמרי מבינה את האלמנט המשפיל. נזכרתי תוך כדי שפעם קראתי בשקיקה בלוג כתוב נורא של איזה מישהו רק כי ברובו הוא הוא מחותל.

2. המילה שלשול שחוזרת שם המון היא כנראה מה שימנע מרוב האנשים להנות מהסיפור הזה (כן, זו אזהרה!). אה, וגם לשלשל זה משפיל נורא.

3. שכחתי מה רציתי להגיד, משאירה פה מ"מ.

 

אמ"לק:

ממליצה לקרוא את הבחורה מקסימה - sharon-les. כרגע יש בבלוג רק את הסיפור הזה אז תקראו את הבלוג מהתחלה וזהו (כבר נתתי אזהרה לגבי התוכן, נכון?)

ועכשיו אני יודעת למי לפנות כדי לברר פרטים טכניים על סשנים שלא יתממשו.

נמר נייר​(נשלט) - קראתי,אני ממש אהבתי,סליחה,כתוב מצויין ומחרמן נורא
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י