סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מדברת לעצמי

ואליו
לפני שנתיים. 29 באוגוסט 2021 בשעה 15:32

הלשון שלה רכה ומעבירה בי צמרמורות, הייתי רוצה שהיא תלקק אותי מכף רגל ועד ראש, תמיד ובלי הפסקה. הייתי מוותרת על שינה ועל אוכל בשביל זה. היא צוחקת ואומרת לי שאי אפשר לחיות ככה ושאנחנו צריכות לשמור אותי חיה בשביל המנה של מחר.

******

אני אוהבת את הדם שלה, זה כמו סם מתוק בטעם חלודה. אנחנו שוכבות במיטה, אני עושה בה חורים קטנים ומלקקת את מה שיוצא. המבט שלה עובר ביני לבין התקרה. אני אוהבת את המבט המאוהב-מעורפל הזה שנראה כאילו שגם היא על סמים קלים.

ת'אמת, מאיפה לי לדעת איך זה נראה.. מעולם לא ניסיתי.

******

היא עושה גם בה חור קטן ואומרת לי ללקק. "ברית דם" היא קוראת לזה, כמו בסרטים. אחרי זה היא נשכבת אחורה עם חיוך מפונק ודוחפת את הראש שלי למטה.

 

עשהאל​(נשלט) - אני באמת מאמין בבריתות דם. ובמיוחד בגבריות כאלה, שלא מקדימים להם בדיקות לזיהוי מחלות שמועברות בדם.
לפני שנתיים
סוקובוס​(שולטת){האיש שלי} - איזה מזל שהפוסט מדבר על שתי נשים. נשים יכולות להרשות לעצמן להיות חרדתיות ב(כמעט)חינם.
כשאתה תהיה אחראי על בריתות דם, תוכל לקחת איתך סכין חלוד ולעשות קולות של בבון, זה יעזור נגד חרדתיות נשית.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י