בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אגם הברבורים

לפני שנתיים. 7 בספטמבר 2021 בשעה 18:34

מלכה במסווה של גורה, אולי הפוך, ככה אני מרגישה לאחרונה. כאשר העוצמות עולות ומתגלות, ויש בי המון שאלות עבור אותה גורה. אני מתשאלת את כל הוויתה. בדיוק לאחרונה, כשאני מגלה את העוצמות שלי, לפתע פחות בא לי להיות הילדה. לעיתים רחוקות זה אותנטי, רוב הפעמים זה מגיע ממקום של מצוקה. הילדה המציקה, שיש לה חוסר בהירות מחשבתית, והיא מתמודדת עם קשיים משלה, מנסה לברוח בדמותה. 

אני בשלב בחיים שנמאס לי לברוח. אני לא רואה בכך צורך. אבל, האם באמת יש מקום למלכה, בחיים שכבר נסללו עבור גורה? 

היסטוריה של קשרים בהם הייתה ילדה קטנה וגורתית. גם כיום, אני הגורה. יש לה מקום מיוחד בלב שלי. אבל אני שמה לב לסלידה כל פעם כשאני מרגישה במשבצת הזו, של הגורה, הילדה. ואולי אני לא יכולה להיות קטנה תמיד, ועם כולם.

לאחרונה אני רוצה לחגוג את הנשיות שלי, את הגוף שלי, הנועזות שלי, הנפש שלי, את מי שאני, את האנרגיות שלי, שאמנם- הן אנרגיות של ילדה, אבל הן הופכות אותי להכי אמיתית, למלכה. אני דורשת יותר, אני רואה דברים בצורה בהירה, אני מרגישה מדהימה.

אני מוחקת תמונות מהפלאפון, רואה תמונות עירום שלי. לא מרגישה בנוח שככה שלחתי תמונות כאלו. לא מרגישה בנוח להחפיץ גוף של מלכה.

לצד זה, אני רואה שיחות ישנות איתם, ואת הרגעים הראשונים שלי כגורה שלהם. אני רואה ילדה אבודה שצריכה הדרכה ואהבה.

אני חושבת שאני בשלב בחיים שנמאס לי להיות ילדה אבודה. ובכן,

אולי רק לפעמים..

מחוץ לכלובון​(נשלט) - ברכותיי
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י