בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רקוד איתי

Dance with your heart
לפני שנתיים. 11 בספטמבר 2021 בשעה 12:44

לפעמים אני עוד מתגעגעת לתחושה הזו, לאהבה.

 

לא לאהבה היומיומית שממלאת אותי כשאני חשבת על אלה שהם חלק מהשגרה הברוכה שלי. והיא ברוכה, ללא ספק, אני מודה עליה יום-יום ולא שוכחת לרגע כמה בורכתי.

לא לאהבה שיש בי כשאני עושה את מה שאני טובה בו, לפרנסתי.

לא לאהבה לאנשים המקסימים שבהם בחרתי להיות חלק מסביבתי הקרובה.

 

לפעמים אני עוד מתגעגעת לאהבה ההיא: המטורפת, השורפת, האסורה, הכואבת.

 

לתחושה המחניקה הזו של "מה את עושה, מפגרת, את הרי יודעת שאין לזה שום עתיד והמשך".

לתחושה של תעופה אזרחית קלילה, בדיוק סנטימטר מעל פני האדמה, עם בועות צבעוניות מסביבי שמסרבות להתפוצץ, ולעדר מכובד של פרפרים בתוך הבטן.

לתחושה של ילדותיות ודביקות, עם סודות מתוקים (לא של גב' גורן, כפרה על העוגות שלה) וגילויים של עומק שלא היה מבייש את תהום מריאנה ביום המדידה הראשונה.

 

אני מתגעגעת גם אליו, כפי שהכרתי אותו פעם. ולעצמי כפי שהייתי אז. ולמה שהיינו אחד עבור השניה תקופה ארוכה ומשמעותית בחיי שנינו.

כל כך הרבה דמעות זרמו מאז, כל כך הרבה שכל התווסף לראשי המאפיר. 

כל כך הרבה שינויים שהאהבה ההיא, הנדירה והכואבת באמת, גרמה לי לעשות בעצמי.

 

כן, לפעמים אני עוד מתגעגעת לכל אלה.

 

ולפעמים אני פשוט מזכירה לעצמי שיש מאות אלפי אנשים שלא חוו אהבה כזו מעולם, מודה עליה ליקום, מלטפת את החור בלב שהיא השאירה אחריה וחוזרת להינות מאהבה שמופנת אלי.

 

ומודה גם עליה, יום-יום. גם באוזניהם של האוהבים אותי.

כי שום דבר לא ברור מאליו בעולם הזה.

במיוחד האהבה.

OR1977 - מקסים!! בועט! כאילו נתת לי אגרוף לבטן.
לפני שנתיים
rosso​(נשלט){Milonga} - גבירתי, יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד לך ולעשות.
אבל שום דבר לא מתקרב למשהו שיעזור.
אני אסתפק בתודה.
על איך שאת חזקה, איך שאת יפה ואיך שאת מיוחדת.
קימטת אותי.
לפני שנתיים
Milonga​(שולטת) - א. אתה מגזים, כרגיל.
ב. דוב מקומט - זה מחזה לאנשים עם לב חזק. :)
ג. חמוד כזה. }{
לפני שנתיים
Antimatter​(נשלט){Milonga} - דוב שבור זה יותר לב חזק, גבירתי. רק אומר, בשביל חבר. לא בשבילי.
לפני שנתיים
Milonga​(שולטת) - בובישם, גם על החברות של שניכם אני מודה, כידוע לך.
אבל אולי בכל זאת תתחתנו? :))
לפני שנתיים
Antimatter​(נשלט){Milonga} - אני לא מתחתן איתו, אבל נכנס איתו לשדה מוקשים. הוא ראשון, אבל.
לפני שנתיים
Milonga​(שולטת) - :)
זריקת דוב לפני כניסת הדולפין? רוע!
לפני שנתיים
rosso​(נשלט){Milonga} - תרחיק את הסנפירים שלך ממני.
לפני שנתיים
Milonga​(שולטת) - תיאורטית, אלה הסנפירים *שלי*, דובון.
לפי שטר רכישה. :)
לפני שנתיים
rosso​(נשלט){Milonga} - את צודקת, גבירתי.
אבל אינסטינקטיבית הם מחוברים לגוף שלו.
עלייך אני סומך, גבירתי.
על האינסטינקטים שלו....הוא שובר גם כשהוא לא מתכוון.
לפני שנתיים
Milonga​(שולטת) - אם כך, מזל שיש לך השגחה עליונה.😇
לפני שנתיים
יצרי​(נשלט) - וואו. מילים כל כך חודרות. אכן משהו לערוג לו.
לפני שנתיים
bondman​(נשלט){FLR} - מרגש מאוד.
כמה חשוב להודות על הכל.
:-)
לפני שנתיים
Antimatter​(נשלט){Milonga} - זה אחד הפוסטים הכי מרגשים שקראתי בעת האחרונה (שנתיים). זה לא מפתיע שזה בא ממך. תודה על הכתיבה הכל כך כל כך את, גבירתי.
לפני שנתיים
Milonga​(שולטת) - תודה לך, חתיכי שלי. }{
לפני שנתיים
Antimatter​(נשלט){Milonga} - }{ אין כמוך}{
לפני שנתיים
Aציבעוני​(אחר) - מילונגה יפה כתבת
לפני שנתיים
Milonga​(שולטת) - תודה, יקירי.
}{
לפני שנתיים
subtal​(נשלט) - אהבתי, במיוחד את הציור הזה: ״... לתחושה של תעופה אזרחית קלילה, בדיוק סנטימטר מעל פני האדמה, עם בועות צבעוניות מסביבי שמסרבות להתפוצץ, ולעדר מכובד של פרפרים בתוך הבטן.״
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י