לפני שנתיים. 11 בספטמבר 2021 בשעה 21:03
הייתה לי שנה שהקול שלך חסר לי במיוחד בפחות רגעים, אך יותר חשובים.
וגם השנה אבא הצטרף אליך, ואני לא יודע לאכול את זה בכלל.
כשאתה נפטרת, הראש שלך עבד מושלם, והגוף שלך בגד, ואז חשבתי 'זה העינוי הגרוע ביותר, המודעות הזו'.
והשנה, אבא, והוא , הגוף היה בסדר, רק מוזנח ועייף וויתר כי הראש כבר לא היה שם, והוא היה עינוי לכל מי שאהב אותו.
ובאיזה שהוא מקום, אני תוהה, אם יש משהו אחרי המוות, אנחנו מגיעים אליו כפי שהיינו, כי עם זה כך, אז אתה מקבל שם שבר כלי, אבל אחד שאני אוהב.
אז תתקשר, ספר שאתם בסדר, הפעם השנה, אני פחות צריך לספר עלי, רק רוצה לשמוע שאתם בסדר .
מתגעגע.
ואבא היה אומר, הייתי עשיתי שתיתי ממשיכים
