ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בעיקר שלו

"הגבר הזה, שמצייר בעזרת שפתיו את גורלה,כותב ומוחק מבלי לנשק אותה אפילו, איך היא יכולה לשכוח כל מה שמעולם לא קרה בינה לבינו?"

©כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני, זכויות יוצרים והפצה וכל קנין אחר- כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך,לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני שנתיים. 18 בספטמבר 2021 בשעה 14:03

זה די משונה לחזור ממקום שבו גבולות הפרט משורטטים בסרגל ישר להפליא.

גבולות ברורים.מדויקים.

כל מי שאוהב לשחק עם גבולות ,נתקל במערכת חוקים.

פשוטה להפליא.

אנושית להפליא.

וכן, קל לשחק על שרטוט הגבולות.

כי שם עדין הקו ברור. בלי אופק.פשוט וברור.

וזה שונה.מאד. מפה.

שהכל הוא לכאורה.

הגבולות ברורים. לכאורה.

החוקים ברורים. לכאורה.

האנושיות קיימת. לכאורה.

ובעצם מהי אנושיות לכאורה?

רוע לב?

רוע מחשבה?

רוע גזרה?

או רוע טהור ,סך כל מרכיביו?

כשהכל ברור,החמלה נוכחת. ומנכיחה.

והכל פשוט.פשוט.

ואז מתאפשר לי להיות הכי הכי בהוויה.

🌹

Dan87​(שולט) - במקום שיש אנושיות, הגבולות לא ברורים.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י