בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נואפת

לפני 3 שבועות. 22 בספט׳ 2021, 23:46

גמרתי לפני פחות מדקה. השפה התחתונה עדיין רועדת, העיניים מעורפלות ולכן אני מקלידה כל מילה פעציים. 

אני לא מאוננת על מצבים, אין לי טריגר עלילתי כגורם לגירוי, מיציתי עם טריגרים בגיל 16. 

אני מאוננת על פנים של גבר או אישה שמתישהו היה לי רגש איתם ואליהם. זה כמו מאגר לא קטן של פרופילים מעוותים אצלי בראש ובכל פעם שהיד שלי יורדת לתחצונים ושתי אצבעות פותחות את השפתיים לאפשר ליד השניה לפלוש אני מריצה במהירות האור את דפי הספר השחור. אבל היום זה היה שונה. איש לא קרץ לי, אולי כי הזיכרון לרגש שהיה בינינו כבר מת וכולם פתאום נראו כמו ״סטוץ בבוקר שאחרי״. באפיסת כוחות ורגע לפני ייאוש מוחלט החלטתי להזמין את כולם.  שכבתי לי כך עם רגליים מפוסקות, שדיים גדולים זרוקים מעל חור של חולצה ולשון בחוץ מטיחה טיפות של ריר על צווארי. ראשי קבור אי שם בין שדיי והם באים זה באחר זה, מלטפים קצת את הפטמות ומשפשפים עד שדוקר ולבסוף מלטפים קצת את הלחי במין אקט חיבה חסר טעם. אני חושבת שגמרתי אחרי השמיני או התשיעי. 

כולם בלויים אצלי בראש 

לא יכולה לאונן על אהבה

לא יכולה לאונן על אכזבה

 

יש גבול לכמה תבניות אפשר ליצור ממילה אחת ארוכה. 

אולי הגיע הזמן שאעבור לדמויות מצוירות. 

Aצועני​(אחר) - תישמעי אחלה בלוג בהחלט
לפני 3 שבועות

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י