לפני שנתיים. 27 בספטמבר 2021 בשעה 16:59
לאט לאט ובלי שדימיינתי,זו הופכת להיות הנסיעה הכי ארוכה שלי:)
אני בכלל לא מתה על רכבות הרים הרי...
הגובה מסמר השיער
הירידות שמדביקות את הבטן לברכיים או את הטחול לשקדים
וההיפוכים?? הלב שלי לא מתפקד טוב בהיפוכים.
ובכל זאת זאת אני שמחה שגם אחרי כל השנים שאני שלך אני חווה את רכבת ההרים הריגשית.
כמה השפעה יש לכל הודעה שלך, לכל מילה, לכל מחווה
המסלול של הרכבת לא מפסיק להשתנות ולהפתיע אותי,
הלוואי ויכולנו להיות עכשיו בחוף, לא בחוף של פעם (למרות שגם לזה אני ממש לא אתנגד)
על ספסל מבודד, בחוף כמעט חשוך, שומעים את הגלים נשברים, רואים רסיסי אור משתקפים על המים
היית אוסף אותי אליך וסתם ככה היינו מדברים ומדברים
מתגעגעת
❤
