שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יש דברים שרציתי לומר

קופסא וירטואלית להקלה על העין השדופה
לפני שנתיים. 5 באוקטובר 2021 בשעה 4:53

אז איך אתה יודע ?

אני עונה לה, אני פשוט יודע, אבל זה לא הכי מדוייק, אני פשוט מדמיין קדימה, פנטזיה מחשבתית, האם יהיה לי טוב שם אני שואל, האם מחומרי הגלם הללו אפשר יהיה לבנות חיים טובים ושמחים, לא תמיד התשובה חיובית, לרוב לא, אבל את הרוב אני אפילו לא פוגש, כן, הפנטזיה מעט מסוכנת, היא פנטזיה, משם צריך לעבור למציאות, שם נדרש מאמץ התמדה רצון וטיפה אהבה. הפנטזיה היא האידיאל של אפלטון אבל החיים הם פה ועכשיו הריאליזם של אריסטו

לכן יש לנו תוכנית רבעונית, כלומר לי יש תוכנית רב שנתית, אבל לרוב זה מלחיץ אנשים אז אנחנו פורטים אותה לביסים קטנים ניתנים לעיכול. כמו פינצוס בברצלונה, או נישנושי הפתיחה באירוע כלשהו. כמו שזה נראה כרגע, יהיה לנו רבעון מצויין.

ואישה כתומה, ענקית עם לק בצבע כתום ברגליים עמדה לידי ברמזור. מעניין אם יש לה תוכנית רבעונית. בכל מקרה לצאת היום להליכה היה קשה כגהנום, הגוף ריק מאנרגיה, השרירים מעט קשים. אבל יעד רבעוני הוא יעד רבעוני ואם קשה אז קשה.  

 

ומהי האישה בעיני הגבר ?

שניים הם הדברים אשר הגבר האמיתי חפץ בהם: סכנה ומשחק. על כן הוא חפץ באישה כמסוכן בצעצועים 

המשורר ידע על מה הוא מדבר אבל הייתי מוסיף, הגבר נועד למלחמה, אפילו הסקס שלנו הוא כיבוש וחדירה, אין כמו להרגיש אישה גומרת לך על הזין וכולה פליאה, אתה ממשיך לכתוש אותה עוד מעט, מרחיב את ההתמסרות עד שהיא נכנעת וכל הפחד והחשש נמוג לו בתוך חיבוק, שם היא נותנת לבגדים לפול ולחרמנות מקום.

אבל תפקיד האישה הוא לרכך את הגבר, לבנות לו בית חם, היא צריכה לבנות לו משפחה, אנחנו בפיגור אני אומר לה, יש לנו רק שלושים שנה לזה.

 

הזקן ממשיך לצמוח והחתולים ממשיכים להשתולל, גודו מסרבת לשחרר אחיזה, ההרגלים החמודים שלנו הופכים הנאה. 

אנחנו אנשים של עשיה, ולא יהיה טוב אלא נעשה טוב, אולי במקום דם יזע ודמעות נשדרג לסקס יזע ומכות. טוב לאט לאט יש פה עוד רבעון שלם והצגות ימי חופש וכוס קפה. איפה הכוס קפה שלי ?

 

 

aura - איך אתה אוהב את הקפה שלך? אשמח לדעת במהלך הרבעון הקרוב
לפני שנתיים
אייבורי מכה שנית - כפרעליך, חזק חזק חזק שליש חלב קצת לרכך את המרירות
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י