בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומנו של מתלבט

חיי אישם בדרום הרחוק, רחוק רחוק מהעולם ה"אמיתי" כלומר מדינת ת"א וסביבתה. לכן אני רואה את עצמי כחובב במצור, כמפלצת כלואה, כרעב במדבר האין סופי...
לפני שנתיים. 27 באוקטובר 2021 בשעה 11:59

אז עשיתי משהוא שהיא לא אוהבת אך הפעם בקשתי ממנה לחשוב על עונש יצירתי אחר מההצלפות הרגילות .

עדיין קשה לה לחשוב בכיוון של "אני המלכה" אז היא שאלה מה אתה רוצה. מאחר ואני מנסה לחנך אותה להיות מלכה אמיתית, עניתי שכל רעיון שיכול להשפיל אותי יתקבל בשמחה ושלחתי אותה לעיין קצת באתר הזה. היא די התעצבנה, גם כי כבר מראש הייתי ילד רע וגם כי תשובתי קצת תיסכלה אותה וזרקה אותי ממשרדה. 

שעתיים אחרי זה, קראה לי למשרד. נכנסתי, נעלתי את הדלת ונעמדתי תוהה מה יקרה עכשיו. היא ביקשה שאפשוט את המכנסיים והתחתונים, נעמדה מולי והורידה את התחתונים שלה. תחתוני תחרה עדינים, מהסוג שלא מסתיר הרבה. מסרה לי אותם וציוותה עלי ללבוש אותם. לבשתי את התחתונים ואז את המכנסיים, זה היה ממש לא נוח עם הזקפה שהייתה לי. היא התקרבה ותחבה את ידה לתוך מכנסי,  בשלב הזה עבר בי רעד נעים של צפיה, אך היא רק משכה את התחתונים עד שהציצו מעל המכנס וזרקה אותי מהמשרד.

לאורך היום, כל פעם שנפגשנו באיזו פינה של המפעל היא דאגה שהתחתון יציץ לו מעל קו המכנסיים שלי.

זה היה מאוד מגרה וממש לא נעים כשניסיתי לשבת בישיבות ולהתפלל שאף אחד לא ישים לב מה מציץ לי מהמכנסים. 

שיא היום היה, לפחות מבחינתי, שהלכתי הביתה עדיין לובש את התחתונים שלה...

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י