לפני שנתיים. 28 באוקטובר 2021 בשעה 15:43
שאלתי אותו היום מה החלום שלו. הוא ענה לי שעד סוף ימיו, הוא רוצה לגור עם אמא שלו, עד סוף ימיו, הוא רוצה להשאר איתנו, עד סוף ימיו, הוא רוצה לגור בביתו עם החברים שלו.
״אז אתה רוצה להשאר עם האנשים שאוהבים אותך״ אמרתי, הוא ענה בחיוב.
הדהים אותי באותו הרגע איך כולם חולמים להיות יותר, לעיתים דברים בלתי ניתנים להשגה, בעוד הוא חולם לשמור על מה שקיים.
כמה הערכה יש בכך, בלהבין את הערך של מה שיש לנו בידיים עד שזה נהפך לכל עולמנו.
כמה פשטות בלקבל את מה שניתן לנו.
גם כמה חרדה מעזיבה, לאבד את מה שחשוב,
שמי שחשוב לנו יעזוב אותנו לבסוף, ונשאר לבד.
