אגם הברבורים

היום היה יום מיוחד לאימון מיוחד. מאז הפרידה, זה היום הראשון בו שתיתי את הכמות הרצויה, אכלתי 4 ארוחות בריאות שארגנתי מראש, עבדתי, עשיתי דברים נוספים, והקמתי את עצמי לאימון ברגע של חרדה מציקה. לקח לי כמה שעות לקום, לעשות, לסיים, אבל התמודדתי, ובחרתי להתאמן. אני מלמדת את עצמי לא לוותר, ולהתמודד, חשוב לי דווקא מהקושי לא לחפש נוחות, לצמוח.

מאז, רגישה לכל תקשורת עם אנשים, האמון שלי מתנפץ סופר מהר, ואני נפגעת סופר מהר. אמנם בצדק, אבל אצלי זה הופך לדרמטי, ומרגיש מטלטל כל פעם. דווקא בגלל זה נמאס לי להיות מוגבלת, בגלל הרצון שיאהבו אותי,

בא לי להתאפס, לקום מהמיטה, ולהיות מסוגלת להרבה יותר, לבד.

וכמה שאני סקסית, חזקה, ונהדרת, בפני עצמי.