סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בעבור חופן צומי

אני רוצה את אור הזרקורים; אני רוצה תהילת עולם; אני רוצה את סגידתו של קהל משתאה; אבל אני מוכנה להתפשר על צומי, בינתיים.
לפני 11 שנים. רביעי, 9 בינואר 2008, בשעה 22:16

הלחי שלה מתמזגת עם הכתף שלו, העיניים שלה עצומות למחצה והיא מהמהמת, לעצמה, בלי קצב. כל גופה רפוי, נשפך על צד גופו וממלא את הרווחים. אצבעותיה השמוטות משתעשעות בעצלתיים בזין שלו. שעומד.
שרירי החזה שלו נמתחים תחת ראשה בקצב התנועה האקראית של אצבעותיה. היא מריחה את עצמה עליו ומותחת רגל בסיפוק, מעל רגלו הפשוקה, ברכה מתחככת בביצים שלו. רגלו נמשכת פנימה, מנסה להיסגר, אבל נותרת כבולה למקומה.
הוא נאנק. היא מרימה את ראשה לרגע, מביטה מתוך עפעפיים עצומים למחצה בידה המרחפת על הזין העומד שלו, אדום מרוב גירוי. אז היא מניחה את ראשה בחזרה, אצבעותיה ממשיכות לשחק, ציפורניה מסיירות בין שערות הערווה שלו. הסימנים שעל גופו מתווים פסים חמים יותר תחת ידה.
הוא מכחכח.
היא עוצמת את עיניה כחתול.
השקט מלא בנשימות שלה, סדירות, נינוחות, ונקטע מדי פעם בהתנשפויות שלו, שהוא מנסה לבלום.
שקט. הוא מנסה לשמור עליו.
מנסה.
רק בסוף הוא אומר, ולא בטוח אפילו בסוף מה, "בבקשה תני לי לגמור". הוא מתאמץ כל כך לשמור את קולו רציני ומכובד, לא מתחנן, לא מתעקש, שלא ירגיז אותה - ומרוב מאמץ, קולו שטוח וחסר גוון. רק רעד קל, כמעט לא מורגש, מכתים אותו כשידה נסגרת.
היא מרימה את פניה אליו, סנטרה נשען על שריר הכתף שלו וננעץ בו, בדיוק מעל מפרק הכתף. הוא מנסה להזיז את זרועו, לשחרר את הלחץ, אבל גם היא נותרת כבולה למקומה.
עיניה שלוות, מנומנמות. "למה?"
הוא מהסס. "כי אני ממש צריך. בבקשה תשחררי לי יד".
"צריך?" קמט קטן מתהווה בין עיניה, כשהיא שוקלת את המילה כאילו אינה מכירה אותה. ידה מוסיפה לטייל, בעצלתיים, במתינות. סתם משחקת.
הוא פולט נשיפה ארוכה. "רוצה". הוא מודה. "ממש ממש רוצה. כואב לי מרוב שאני רוצה".
"אה", היא אומרת. היא שוב חושבת לרגע. "אבל זה לא עונה לי למה".
הוא מביט בה, שאלה על שפתיו כמעט נשאלת פעם, פעמיים, אבל הוא שותק. היא מניחה את ראשה בחזרה על כתפו, ידה ממשיכה להשתעשע. אחרי רגע הוא לא מצליח להמשיך לשתוק.
"למה?" הוא תוהה, וקולו מצטרד עם המילה. "אבל אמרתי לך למה".
"למה לי?" היא אף לא טורחת להרים את ראשה מעל כתפו הפעם. קולה קצת מעומעם.
"כי..." הוא מחפש המשך, ולא כל כך מצליח למצוא. "כי, כי את רוצה שיהיה לי טוב?"
עכשיו היא מרימה אליו את מבטה בסקרנות. "לא טוב לך?"
הוא עוצם עיניים. "טוב", הוא נאלץ לומר לבסוף. "נורא טוב". היא מניחה שוב את ראשה על כתפו. עכשיו עובר רגע ממושך יותר עד שהוא אוזר עוז שוב. "אבל אני נורא, נורא, נורא מגורה. נורא".
"וזה לא טוב". היא אומרת את המילים במלמול לתוך עורו.
הוא נאנח. קצת מיאוש. קצת בגלל מה שידה בדיוק עשתה לו. "זה טוב. אבל זה גם... אני לא יכול יותר. זה הורג אותי".
"אתה יכול, אתה יכול", היא אומרת לו. "ברור שאתה יכול".
"ברור שאני יכול", הוא אומר. "ברור". הוא שוב מתנשף. "בבקשה? אני מתחנן? הייתי יורד על הברכיים אם לא הייתי קשור פה. הייתי עושה הכל בשבילך, רק שכבר עשיתי כל מה שביקשת. בבקשה?"
היא חושבת על זה לרגע. אז מתרוממת במרץ פתאומי. לבו קופץ בתוכו. היא מסתכלת בו שניה.
"אולי", היא אומרת. ואז מטפסת על פניו שוב ומצחקקת. "אבל לא עכשיו". הוא שואף שאיפה עמוקה ונאנח, כבר אל תוכה. היא מתיישבת בכוח ואומרת כשהיא מסתכלת לתוך עיניו בשעשוע, ועיניה עכשיו ערות לחלוטין. "אני פשוט עוד לא מספיק עייפה".

פרלין​(נשלטת) - מעולה לילית', פשוט נהדר!
לפני 11 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - תודה. הסמקתי. :-)
לפני 11 שנים
Grey / Green​(אחר) - :)))))
לפני 11 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - רגע רגע רגע. אתה *מחייך*? מה קרה ל"את לא באמת כותבת פורנו(TM)"? ול"את לא באמת כותבת בדס"מ(TM)"? מה פתאום אתה *מחייך*? כבר אי אפשר לסמוך על שום דבר?
לפני 11 שנים
זיקית - בדיוק רציתי להגיד שזה ממש נשמע כמו מישהו שאני מכירה..
לפני 11 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - LOL
יש בזה משהו, אבל האמת היא שזה נכתב בהשראתו של מישהו שאת דווקא לא מכירה. :-)
לפני 11 שנים
השליטה​(שולטת){Simone D.B} - מושלם.
לפני 11 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - וואו. תודה. :-)
לפני 11 שנים
Nikia - בפעם האחרונה שהייתי בסיטואציה דומה (לפחות מבחינת מה שהידיים שלי עשו, אם לא מבחינת כל המסביב [וחבל?]), הוא פשוט גמר. היתה עליו אצבע אחת שלי. אולי שתיים.
ואני חשבתי לעצמי - וואיי, אין מצב שאני *כזאת* טובה.
:)
לפני 11 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - :-)
לגברים שונים יש תגובות שונות. אני מכירה כאלה שצריכים להתאמץ מאד כדי להתאפק לא לגמור בלי כוונה, ואחרים שצריכים לשחרר במודע כדי לגמור וגם אז נדרשת עבודה מכוונת.
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י